טעויות נפוצות ברכישת דירה בפרויקט תמ"א / פינוי בינוי

מכירת או קניית דירה בפרויקט תמ"א או פינוי בינוי מתאפשרת החל מיום העסקה (חתימת בעלי הזכויות) ועד יום האכלוס בדירה החדשה. בעלי דירות רבים המבקשים למכור דירתם בכל אחד משלבי הפרויקט מופתעים לגלות כי עומדים בפני השלכות מס מרחיקות לכת ובלתי צפויות מראש. בכל אחד משלבי הפרויקט קיימים סייגים ואילוצים עבור הרוכש החדש וכמובן עבור המוכר. השלכות מס אלו חייבות להשתקף לבעל הדירה ע"י עורך הדין של הפרויקט, וזאת טרם חתימה על הסכם פינוי בינוי.

מרכיב המס בעסקאות התחדשות עירונית כולל את מס הרכישה, מס שבח, מעמ שירותי בניה, והיטל השבחה.

למרות ריבוי פרויקטים מסוג תמ"א 38 חיזוק ותוספות, נסקור במאמר זה את סוגיית המס הבוערת ביותר היום עבור בעלי דירות – מס שבח במכירת דירה בעסקאות הריסה ובניה – הן מכוח תמ"א 38/2 והן מכוח פרויקט פינוי בינוי (מסלול מיסוי/רשויות).

עבור בעלי דירות המבקשים לקנות או למכור דירה בפרויקט תמ"א, חילקנו את הפרויקט לשלביו השונים, תוך פירוט ההשלכות הצפויות מבחינת חשיפת מס, וזאת כדי שתוכלו להיערך טוב יותר, ולקבל החלטות מושכלות.

אופן ניצול הפטורים בפרויקטים של תמ"א ופינוי בינוי:

בהתאם לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 ישנם שני סוגי פטורים ממס שבח הרלוונטיים לסקירה זו: פטור אחד לפי תמ"א 38 (סעיף 49לג1 לחוק) ופטור אישי (בעיקר פטור לפי סעיף 49ב לחוק). "יום העסקה" לצורך קביעת שיעור המס, לפי תמ"א 38 או פינוי-בינוי – בדרך כלל נגרר לשלב מועד קבלת היתר בניה. לעומת זאת, יום עסקה לצורך מס לפי הפטור האישי חל ביום חתימת הסכם הפינוי בינוי. בפרויקטים מסוג תמ"א 38 ופינוי בינוי בהם ניתנה תוספת שטח דירה לדיירים מעל 25 מ"ר ו/או תמורה אחרת שלא כלולה ברשימה פטורה נוצרת חבות במס. לכן מעדיפים יזמים להשתמש בפטורים אישיים אשר מכוחם להקטין חבות מס באופן אופטימאלי.

יש לציין כי בשלב מתן ההצעה לבעלי הזכויות ינסה היזם להעריך את חשיפת המס באופן גס, בפרויקטים מורכבים קשה להעריך את חשיפת המס בצורה מדויקת, יזמים רבים נוטים להיעזר כבר בשלב זה ביועץ מס לצורך קבלת אומדן ראשוני ושקלול הנתונים בדו"ח הכלכלי.

יש לתת חשיבות רבה ליתרת המשכנתא הרשומה לחובת בעלי הקרקע. היזם מספק ערבות עבור הבנק למשכנתאות, בד"כ דורשים הבנקים ערבות אוטונומית בגובה המשכנתא. עלות ערבות זו יקרה יותר עבור היזם, דרישת ההון העצמי של הבנק המלווה תגדל. ערבות שניה שניתנת בדרך כלל בנוסח חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל"ה-1974 – לבעל דירה בגובה הפרש בין שווי הדירה החדשה לשווי הערבות האוטונומית אשר נתנת לבנק למשכנתאות. כלומר, ככל שגובה משכנתא אותה מחריג היזם גבוהה יותר, כך ידרש לשאת בעלויות גבוהות יותר.

מס שבח בתמא 38 ופינוי בינוי

באיזה שלב של הפרויקט ניתן למכור את דירתי?

לצורך הבנת מס השבח בעסקת פינוי בינוי חשוב להבחין בין שלושה שלבי הפרויקט:

  1. מחתימת הסכם עד תחילת בניה יקרא: "תקופת טרום בניה".
  2. מתחילת בניה (רישום שעבוד לטובת הבנק המלווה) ועד להשלמת בניה וקבלת טופס 4 יקרא: "תקופת בניה".
  3. מקבלת טופס 4 עד לרישום הדירה החדשה בטאבו על כל הצמדותיה. יקרא: "תקופת רישום".

מכירת דירה בתקופת טרום הבניה –

מבחינת בעל דירה לכאורה לא קרה דבר – דירתו נשארה במקום, תחת הרישום המקורי בלשכת רישום המקרקעין. בבואו למכור את דירתו בשלב זה יערך הסכם מכר רגיל כפי הנהוג בכל עסקת יד שניה. יחד עם זאת, קיימים מספר הבדלים עליהם נעמוד –

ראשית, בנסח הטאבו קיימת הערת אזהרה לטובת היזם. בשלב מסוים של מכירת הדירה יידרש אישור היזם – הרי הזכויות כבר נמכרו לו. היזם ידרוש כי לרוכש הדירה החדש יהיה פטור אישי (כפי שהיה אצל המוכר). ככל שתגדל חשיפת המס עקב עסקה זו, רשאי היזם למנוע את קיום העסקה או לדרוש פיצוי כספי עבור הנזק והכל בכפוף להסכם הפינוי בינוי שנחתם בין הצדדים.

היזם עשוי לדרוש שלא ייפגע מצבו גם בעניין רמת המינוף של הרוכש לעומת שהייתה אצל המוכר. למשל, אם לבעל דירה לא הייתה משכנתא בכלל היזם ידרוש שכך יהיה גם אצל הרוכש. הדבר יכול לפגוע ביכולת הרוכש לקחת משכנתא.

בעל זכויות המוכר דירתו עשוי לגלות כי רשות המיסים אינה רואה בו זכאי לפטור אישי ממס שבח שכבר נוצל כאמור.

כזכור, פטור אישי מנוצל ביום חתימת הסכם תמ"א / פינוי בינוי. במקרה של מכירת דירה לאחר הסכם עשוי המוכר למצוא את עצמו עם סכום תמורה נמוך משמעותית מאשר תכנן, וזאת עקב חבות במס שבח ואי יכולת ניצול הפטור האישי

מבחינה חוזית, ככל הנראה במקרה זה יבוטל הסכם התמ"א עבור המוכר וייחתם הסכם תמ"א עבור בעל דירה חדש. ההסכם החדש יכלול בתוכו כל ההתחייבויות שלקח על עצמו בעל דירה קודם.

מכירת דירה בתקופת בניה בפרויקט פינוי בינוי (תמ"א 38/2) –

כעת המצב שונה לחלוטין מכפי שהיה בשלב טרום ביצוע – הבניין נהרס, הקרקע משועבדת לבנק מלווה, סביר להניח שאין כבר רישום בנסח טאבו חוץ מרישום שעבוד או שעדיין יש רישום דירה ועליו יש גם הערת אזהרה של היזם וגם שעבוד לבנק מלווה.

כאשר בעל דירה מחליט למכור תו"כ ביצוע, מבחינה חוזית מדובר במכירת זכות לבניית הדירה החדשה כלומר, המכור ימחה את זכויותיו יחד עם התחייבויות לפי הסכם תמ"א 38 או פינוי בינוי. הפטור האישי אינו רלוונטי עוד, היות ולא נמכרת "דירה מזכה" אלא מכירת זכויות. בשלב זה עלולה להיווצר בעיה מימונית חמורה אצל הרוכש החדש, היות והבנק למשכנתאות לא יוכל לרשום שעבוד בנסח טאבו. היזם מצדו אינו מעוניין להגדיל את הערבות האוטונומית שהפיק, וזאת מהסיבות שתוארו לעיל. בנוסף, לא ברור האם חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל"ה-1974 חל על רוכש במידה והנושא לא טופל יסודית בגוף הסכם הפינוי בינוי עצמו.

היה ניתן לשפר משמעותית את המצב ככל שהיה ניתן לתקן את הסכם הפינוי ובינוי המקורי ולחתום על הסכם משולש בצורה כזו שהיזם ירכוש את דירתו המקורית של המוכר וימכור בד בבד דירה חדשה לרוכש חדש. במצב זה היה לרוכש הרבה יותר קל לקבל משכנתא. יש לציין כי יזמים לרוב לא יסכימו לתיקון שכזה ולא ירצו להיות צד לעסקאות כאלה. ליזם אין שום יתרון בכך. הדבר יתאפשר במידה ועורכי הדין של בעל הדירה המקורי (המוכר) היו עומדים על הסדרה של סעיף זה בהסכם הפינוי בינוי.

כמוזכר לעיל, בסיטואציה זו אין אנו דנים בדירת מגורים ולכן המס ישולם בגין פער בין שווי מכירה לבין עלות בניה שתקבע ע"י רשות המס.

מכירת דירה בתקופת הרישום –


בתקופת הרישום אנו מצויים לאחר טופס 4 עם דירה חדש אך טרם רישומה בטאבו. החוק מחייב יזמים לשמש בתקופת ביניים כחברת משכנת ולתעד את כלל השינויים בבעלות הדירה עד לרישומה הסופי. במצב זה לא קיימת בעיה של לקיחת משכנתא ע"י רוכש. מבחינה מיסויית, ובכדי להנות מהפטור המוענק לפי סעיף 49ב(2) לחוק מיסוי מקרקעין עבור בעל דירה יחידה, לכאורה יש להחזיק את הדירה החדשה לפחות 18 חודשים מיום השלמת בנייתה, כלומר מיום קבלת טופס 4. ב-31/12/2018 התקבלה החלטת מיסוי מספר 2239/18 והיא מאפשרת להתחשב בתקופת מגורים טרם הריסת הבניין.

לסיכום, בבואכם לרכוש או למכור דירה בפרויקט תמ"א או פינוי בינוי יש לתת את הדעת למכלול האספקטים אשר נסקרו במאמר, וזאת בכדי לקבל החלטות נכונות ולהיערך לכך בהתאם.

לקריאה נוספת: מיסוי תמ"א 38פינוי בינוי – המדריך לדייר המתחיל, תמ"א 38 זכויות הדיירים

מי מפחד מרעידת אדמה?

הערכות המדינה להתמודדות עם רעידת אדמה והקשר הישיר לתחום ההתחדשות העירונית

בסוף נובמבר 2018 אושר מסמך הנקרא "צו תכנון ובניה (פטור מתכנית או היתר להקמת מתקן התרעה לרעידת אדמה)". המדינה מעוניינת בהקמת מתקן התרעה כנגד רעידת אדמה, וזאת ללא שום צורך בקבלת היתר? מדובר בשתי פסקאות בלבד, אשר ביכולתן להעיד על החשיבות אותה מייחסת הממשלה לעניין הערכות לרעידת אדמה חזקה בשנים הקרובות.

אחד הכלים המשמעותיים ביותר להתמודדות המדינה כנגד רעידת אדמה הוא מיגון הבתים והמרחבים הציבוריים, וזאת יש לעשות בדרך של התחדשות עירונית. בדרך זו יש לומר, מתיימרת המדינה לטפל ראשית בצורך בהגדלת היצע המגורים (יוקר המחיה), ובד בבד הצורך להתגוננות מפני רעידות האדמה ואיום הטילים.

שלל הסקרים קובעים כי בטחון אישי חשוב לנו יותר מכל נושא אחר בחיים ולמרות זאת, איום רעידת האדמה מצטייר כאיום רחוק אותו אנו נוטים להדחיק כמעט לגמרי – עד כדי כך שהמניע לקידום פרויקט התחדשות עירונית בבית מגורינו הפך כלכלי גרידא.

במאמר זה נביא למודעות את הסיכון מפני רעידת אדמה צפויה וכן נבהיר את חוסר האפקטיביות של ביטוח הדירה בו חלקנו תולים תקוות שווא. בכך, ננסה להטות את השיח סביב נושא ההתחדשות העירונית אשר מונע רובו ככולו מאינסנטיב כלכלי, וזאת במטרה להאיץ את קצב התממשות הפרויקטים מסוג תמ"א 38 ופינוי בינוי.

פוטנציאל הנזק כתוצאה מרעידת אדמה

מסקר של מרכז המחקר והמידע שנערך לבקשת יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת בחודש נובמבר שנת 2017 ניתן ללמוד כי ישנה סבירות גבוהה לרעידת אדמה עד שנת 2027 – רעש אדמה בעל רדיוס השפעה של – 80 קילומטר מהמוקד, מעמיד את כל מדינת ישראל תחת חשיפה וסיכון מידיים.

לפי הערכה צפויים ברעידת אדמה חזקה בישראל: "כ- 28,600 בניינים הרוסים או עם נזק כבד; כ- 290,000 בניינים עם נזק קל או בינוני; כ- 7,000 הרוגים; כ- 8,600 פצועים בדרגת חומרה בינונית וקשה; כ- 37,000 פצועים קל; כ- 170,000 עקורים (חסרי קורת גג) לטווח ארוך. בנוסף, מעריכים שיהיו כ-9,500 לכודים בהריסות – כ- 98% מהם צפויים להיחלץ בעזרת בני משפחה ויחידות חילוץ עירוניות שפיקוד העורף מקים וכ- %2 צפויים להיות מחולצים בסיוע יחידות מקצועיות".

תסתכלו שוב על המספרים האלה, אם יתממשו ולו בחצי מדובר בקטסטרופה בקנה מידה חסר תקדים. על אף אחריות הממשלה וחרף כל המאמצים הנעשים על ידה, עלינו הציבור חלה אחריות אישית, ולכן עלינו לגזור את המשמעותיות ולהסיק את המסקנות באופן סובייקטיבי.

רעידת אדמה בישראל - התחדשות עירונית ופינוי בינוי

ביטוח הדירה שלכם לא אפקטיבי כנגד רעידות אדמה

מדי שבוע אנו שומעים אודות רעידות אדמה הפוקדות אזורים נרחבים בעולם, לרבות אזורים הקרובים לישראל. כחלק מניהול הסיכונים, הבנקים למשכנתאות מחייבים אותנו לבצע ביטוח כנגד רעידות אדמה – תנאי בסיסי וקשיח לחלוטין במדיניות הבנקים. יחד עם זאת, נתח גדול משוק הדירות בישראל לא מבוטח כנגד רעידת אדמה – לרוב מדובר בדירות שנרכשו ללא משכנתא או שהיא שולמה במלואה.

סכנת החיים היא ראשונה בחשיבותה כמובן, אולם כאשר מדברים על ביטוח כנגד נזקי טבע עולה השאלה האם ערך הנכסים שלנו מובטח?

תרחישים של הפעלת ביטוח רעידת אדמה

בניין בעל 9 דירות שאינו בנוי לפי התקן נגד רעידת אדמה ונהרס או נגרם לו נזק המביא אותו למצב של מבנה מסוכן. נניח לרגע שלא נגרם נזק גופני אלא רכוש בלבד. נניח ש-3 דירות לא היו מבוטחות וחברת הביטוח ללא שום בעיות ועיכובים פרוצדורליים מוכנים לשלם באופן מידי דמי שכירות לתקופה של 12 חודשים ולהעמיד כיסוי ביטוחי לבניית דירה חדשה.

במידה ו-3 הדירות שלא ערכו ביטוח לא יוכלו במידית להעמיד את חלקם בשיפוץ או בניית הבניין החדש, לא יהיה תקציב והבניה לא תחל. בתום תקופת סבסוד דמי השכירות הרשומה בפוליסה תפסיק חברת הביטוח לשלם את דמי השכירות ובעלי הנכס יישארו הן ללא דירה והן ללא מקור תזרימי לדמי שכירות.

גם בתרחיש הקיצון בו משלמת חברת הביטוח את הכיסוי הביטוחי, לא יוכלו בעלי הדירות להשלים את הפער שבין ערך הכינון לבין שווי הקרקע. ערך קרקע באזור גוש דן נע בין 30% ל-45% משווי דירה, כלומר גם אם תשלם חברת הביטוח את עלות הבניה במלואה, יצטרכו בעלי הנכסים להשלים סכום משמעותי כדי להשיב את נכסיהם.

נביא כדוגמא רעידת אדמה עוצמתית שארעה בשנת 1994 בקליפורניה (ארצות הברית) ובה נהרגו 57 אנשים, נפצעו כ-9,000 איש ונגרם נזק כולל בשווי 34 מיליארד דולר. סכומי עתק אותם חויבו חברות הביטוח לשלם הביאו לכך שחברות מסוימות זייפו מסמכים כדי להימנע מתשלומים. דוגמא זו, אשר מגיעה מהמעצמה הגדולה בעולם יש בה כדי להעיד על הקטסטרופה שעשויה לפקוד אותנו במקרה של רעידת אדמה עוצמתית.

הסכמי שיתוף עם חברות ביטוח ברחבי העולם

צריך להודות על האמת – בתרחיש של רעידת אדמה גם חברות הביטוח עצמן לא מצפות לעמוד בנטל שיקום הנזק. לכן, חברות ביטוח נערכות לרעידת אדמה בדרך של סגירת הסכמי שיתוף עם חברות ביטוח בעולם. בשפה מקצועית זה נקרא תת ביטוח. כל ביטול או שינוי בהסכמים אלה עתיד לגרום לשינוי מדיניות חברות הביטוח בארץ. תרחיש אפשרי יהיה שינוי מדיניות חברות הביטוח כך שהחל משנה מסוימת לא יוכלו לבטח בניינים שלא נבנו לפי התקן נגד רעידת אדמה. תרחיש זה יגרור תגובת שרשרת, מאות אלפי דירות ישנות ירדו בערכן כי לא יוכלו לקבל משכנתה, הביקושים יוסטו לעבר הדירות העומדות בתקן, והזוגות הצעירים יישארו ללא פתרון דיור.

הערכות המדינה לרעידת אדמה

הערכות המדינה לרעידת אדמה מושתת על הערכות פאסיבית הכוללת מיגון וחיזוק המבנים והתאמתם לתקן, ובנוסף הערכות אקטיבית הכוללת הקמת מערכי סיוע כמו הרשות להגנת העורף, ושיפור יכולת התגובה במקרה של נזקי טבע.

אנו מניחים כי מידע רב מצונזר ונחסך מהציבור כדי לא לזרוע פחד. יחד עם זאת, לאור האיומים הראליים משקיעה המדינה מאות מליוני שקלים בנושא הגנה מרעידת אדמה בדרך של התחדשות עירונית.

ניתן לומר כי ההערכות הפאסיבית הכוללת מיגון המבנים, תהיה בעלת ההשפעה הגדולה ביותר בעת רעש אדמה. יישום התחדשות עירונית רחב היקף נועד בראש ובראשונה להתמודד עם הערכות מנהל התכנון לגבי גידול האוכלוסייה בעשור הקרוב, המחסור בעתודות קרקע והצורך בגידול משמעותי של יחידות הדיור. כך שהערכות מפני רעידת אדמה תופסת מקום זניח בכל הקשור להאצת קידום התחדשות עירונית רחב היקף.

ריכזנו עבורכם את הכלים הסטטוטוריים והתקנות שהמדינה יזמה ועדכנה בשנים האחרונות כחלק מהערכות המדינה לרעידת אדמה:

חוק/מסמך סטטוטורי אחר אופי החוק / מסמך / תקנות
חוק התכנון והבניה + תמ"א 38 הענקת זכויות בניה + הקלות באישור תכניות והיתרי בניה עבור בניינים שאינם עומדים בתקן לרעידות אדמה.
חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית 2016 חוק כולל שורה של כלים במטרה לעודד פעילות להתחדשות עירונית, ולהאיץ את ביצועם לשם הגדלת היצע הדיור במרקם העירוני הבנוי.
חוק התחדשות עירונית הסכמים לארגון עסקאות 2017 קביעת מעמד רשמי לתפקיד המארגן והסדרת כללי התקשרות בהסכם ארגון דיירים במטרה להאיץ את מימוש הפרויקטים.
תקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה בארנונה) (תיקון 4) הרחבת הנחות בארנונה.
חוק פינוי ובינוי פיצויים 2006 (תיקון מס' 6) התשעח-2018 – עידוד מיזמי פינוי ובינוי קביעת דרכי התמודדות עם דיירים סרבנים והגנות לדיירים מבוגרים.
תיקון 3א משנת 2016 לתמ"א 38 קביעת שיטת חישוב אחידה בפרוייקטים הריסה ובניה מכוח תמ"א 38.
תיקון 88 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג 1963 הרחבת פטור ממס שבח גם על הזכויות מכוח תב"ע.
חוק התכנון והבניה (תיקון 97) הקלה בתנאי תקן מקומות חניה למבנים שחוזקו לפי תמ"א 38.
חוק התכנון והבניה (תיקון מס' 96) התשע"א 2011+תקנות התכנון והבניה (פטור מהיטל השבחה לעידוד חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה) הוראת השעה פטור מהיטל השבחה למבנים שחוזקו לפי תמ"א 38.קביעת אגרה מופחתת למתן היתר בניה שחל לגביו פטור מהיטל השבחה לפי סעיף 19 (ב) (10) – חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה.
חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה) הורדת רף ההסכמה לביצוע עבודות ברכוש המשותף.
חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 62 – הוראת שעה) תיקון 7 פטור ממס שבח מקרקעין וממס מכירה במכירת זכות במקרקעין שתמורתה מושפעת מזכויות בניה שניתנו לפי תכנית תמ"א 38 (חיזוק והריסה).
חוק המע"מ מתן שירותי בניה לפי תכנית תמ"א 38 (חיזוק והריסה) בתמורה למכירת הזכות הנמכרת, פטורה ממס.
חוק התכנון והבניה, תשכ"ה 1965+תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), תשנ"ב 1992 החרגת שטחים שנועדו לצורך חיזוק מבנה מפני רעידות אדמה מחישוב השטח הכולל המותר לבניה.
חוק התכנון והבניה, תשכ"ה 1965 תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) הקלות בבטיחות אש בבנייני מגורים אשר מתווספת אליהם לפחות קומה אחת מכוח תמ"א 38
תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), תש"ן 1990 יציבות המבנה מפני כוחות אופקיים הנובעים מרוח, רעידות אדמה וכיו"ב לפי דרישות התקן.
חוק ההתגוננות האזרחית, תשי"א 1951 מסמיך את שר הביטחון להתקין תקנות, בין היתר, בנוגע להעמדת מקרקעין, ציוד ועובדים של הרשויות המקומיות לצרכי התגוננות במקרה של מצב מיוחד בעורף/שעת התקפה ובנוגע למתן עזרה וסיוע להג"א על ידי הרשויות המקומיות לשם פינוי אוכלוסייה ושיכונה.
חוק עזר לדוגמא לעיריות (הריסת מבנים מסוכנים), התשל"ב 1972 חובת בעל בנין להחזיק את בנינו במצב המבטיח את שלום הציבור ואת שלום המחזיקים בו, סמכות ראש העיריה להורות למהנדס לערוך סקר על בנינים העלולים להיות סכנה למחזיקים או לציבור. בסמכות ראש העיריה: לדרוש בהודעה בכתב מבעל הבניין לבצע את העבודות המפורטות בה אם סבר כי הבניין מהווה סכנה למחזיקים או לציבור על בסיס הדו"ח לעיל. בעל בנין חייב למלא אחר ההודעה. לא מילא – רשאית העיריה לבצע את העבודות ולגבות הוצאות מבעל הבניין. באישור הממונה על המחוז לבצע את העבודות הדרושות לשם סגירת בניין או הריסתו (ולגבות הוצאות הביצוע מבעל הבניין) אם הבניין מהוה סכנה מידית למחזיקים או לציבור.

*  הרשימה חלקית בלבד, בעשור האחרון בוצעו מספר שינויים התומכים בעקיפין בשורה ארוכה של חוקים בתחומים: חשמל, גז, כבישים, שירותי ביטוח, גז, נפט, שדות תעופה וטיס.

במוקדם או במאוחר תפקוד אותנו רעידת אדמה חזקה. כשזה יקרה כרגיל כולם יחפשו אשמים. ברמה המדינית אנו רואים מאמצים מרחיקי לכת, ועדיין עוד הרבה מקום לשיפור בהיבט של קיצור זמני התכנון והרישוי. למרות זאת, רוב הכשלים והעיכובים דווקא נוגעים לבעלי הזכויות והרשויות המקומיות. לדעתנו שינוי התפיסה חייב להגיע בדרך של הסברה, החל מאנשי המקצוע הנוגעים בתחום ועד לממשלה עצמה – כולם צריכים להירתם למאמץ ההסברתי, להשפיע על דעת הקהל והשיח הציבורי בנושאים הנוגעים להתחדשות עירונית, כך שהאינטרס האישי למימוש פרויקטי תמ"א 38 או פינוי בינוי לא יהיה כלכלי בלבד.

לקריאה נוספת: נכנס לתוקף – החוק שיאיץ פרויקטי פינוי בינוי, ניהול מכרז תמ"א 38 – השיטה שעובדת

דוח אפס פינוי בינוי – השפעתו הכלכלי על הפרויקט שלכם

אז מי אתה דוח אפס? ומה השוני בין דוח 0 בפינוי בינוי לדו"ח אפס בתמ"א 38?

במידה ואתם קשורים באופן כזה או אחר ליזמות בניה, וודאי שמעתם על המושג – "דוח אפס".  נתחיל מקצת היסטוריה – בעבר הלא רחוק (לפני כמה עשורים לערך), פרויקט בניה למגורים התנהל בצורה מאוד פשוטה. היזם בנה והרוכשים שילמו לפי הלו"ז המסוכם. כך זה נמשך על מי מנוחות עד לבואם של מספר מקרים בהם הקבלן פשט את הרגל והרוכשים נשארו ללא דירה. מכאן נולד לו חוק המכונה היום "חוק מכר דירות" או בשם הרשמי –  חוק מכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) תשל"ה-1974 – אשר הגדיר כללים ראשוניים לצורך ליווי בנקאי, אשר הלכו והשתדרגו ככל שעבר הזמן. הבנק מתוקף תפקידו מחייב את היזם למנות מפקח מטעמו לכל פרויקט (לרוב – שמאים). עם תחילת הביצוע עורך המפקח דוח ראשון הנקרא – דו"ח פיקוח מס' אחד, וכך ממשיכה הספירה עד לחודש האחרון של הפרויקט. בד"כ, בנק מאשר את הפרויקט לפני תחילת הביצוע ולצורך כך מחייב את היזם בעריכת דו"ח אשר ביכולתו להעיד על כדאיות הפרויקט. וכך, עורך המפקח בטרם תחילת הליווי, ובהנחיית הבנק, את דוח בחינת הכדאיות וקורא העונה לשם – דו"ח 0.

דוח 0 פינוי בינוי – עבור בעלי הדירות

דו"ח אפס של פינוי בינוי מכיל סעיפים ייחודיים – העיקרי ביניהם הוא מס השבח שמשתנה בין דייר לדייר, אך ישנם סעיפים ייחודיים נוספים כמו הובלה ואחסנה, תקציב מארגן העסקה, תקציב הריסה ופינוי הקיים, סבסוד דמי השכירות, סבסוד ועד הבית, קרן התחזוקה ועוד..

עבור בעלי הדירות, ובמיוחד בשנים האחרונות, קיבל דוח האפס משנה תוקף – בפרויקטים רבים מוסיפים מנגנון של חלוקת רווחיות שהפך להיות רווח יותר ויותר, המנגנון מגדיר כי מעל רווחיות מסוימת היזם צריך להתחלק עם בעלי הדירות באותה רווחיות עודפת לפי יחס שנקבע מראש, לפיכך בעלי על בעלי הדירות לבחון את דו"ח האפס בפינוי בינוי, כדי לאכוף בצורה אופטימאלית את סעיף הרווחיות העודפת. בהקשר זה נציין את חשיבות בדיקה כלכלית בפינוי בינוי כבר בשלבים המקדמיים של ניתוח העסקה וביצוע התמחרות מול היזמים השונים, וזאת כדי למקסם את תמורות הדיירים.

הפרקים העיקריים המופיעים בדוח אפס?

  1. מטרת חוות הדעתלבקשת מי נערכת חוות הדעת, למה חוות הדעת נועדה (לווי פיננסי של הפרויקט וכו'), גישה שמאית להערכת השווי,  הסתייגויות שימוש.
  2. תיאור הפרויקטתיאור הבניין במצב הנוכחי, מה מתוכנן לבצע, מודל תכנוני, המימון הנדרש.
  3. פרטי רישוםגוש, חלקה, שטח חלקה, מגרש, שטח מגרש, מיקום וכו'.
  4. מצב משפטיאישור זכויות (בעלות, חכירה וכו'), פרטי חוזה חכירה (תקופת החכירה, מטרת החכירה, קיבולת הבניה, התמורה, מועד להשלמת העסקה), הסכמים נוספים (פינוי בינוי, אופציה, קומבינציה, תמ"א 38).
  5. מקורות מידענסח טאבו, הסכמים, חוזה חכירה, קבלות, אסמכתאות אחרות.
  6. תיאור הסביבההעיר, האוכלוסייה והדמוגרפיה, מיקום בעיר, הבינוי בסביבה, סוגי השימושים, כבישים ודרכי גישה, רמת פיתוח, פרויקטים למגורים בעיר.
  7. תיאור החלקהשטח, גודל חזיתות, גבולות, בינויי קיים וכו'.
  8. מצב תכנוניתיאור תכנית שחלה על החלקה (פרטים, ייעוד, מטרה, תכליות ושימושים, זכויות בניה), אפשרויות ומגבלות (שטח עיקרי, שטח שירות, תכסית, צפיפות, מספר קומות, קווי בניין, ניוד אחוזי בניה, תנאים לקבלת היתר, תשתיות, חניה).
  9. מודל תכנוני מוצעהיתר בניה, שטחים מתוכננים לבניה, הנחות התכנון, תמהיל דירות בפרויקט, מפרט טכני.
  10. שיקולים ועקרונותהזכויות בנכס, מיקום המקרקעין, המצב התכנוני ורישוי, אופן הצמדות, אומדנים שונים, סקר שוק עבור מחיר דירות וכו'.
  11. תחשיבים/ניתוח כדאיות הפרויקטתקציב והוצאות, תחשיב אגרות, הכנסות, ממצאי בדיקת כדאיות הפרויקט, ניתוח רגישות, תזרים מזומנים.

המטרה העיקרית של דו"ח אפס כאמור, היא לבחון את המודל התכנוני בהתאם לחוקים ותקנות, לבדוק את העלויות, לבדוק את ההכנסות, לבצע חישוב מפורט לתזרים מזומנים ולהציג את ממצאי הכדאיות כלכלית.

לקבלת פורמט דוגמא לדוח 0 ישירות לתיבת המייל שלך:

בדו"ח אפס תמ"א 38 קיימים נושאים ייחודיים המבטאים את ההבדלים בין הפרויקטים האלה לבין הפרויקטים הרגילים

  1. מטרת חוות הדעת – דומה לדו"ח 0 רגיל.
  2. תיאור הפרויקט – דומה לדו"ח 0 רגיל.
  3. פרטי רישום – דומה לדוח 0 רגיל.
  4. מצב משפטי – העברת זכויות לקרקע דורשות הסכמה מלאה של הדיירים הקיימים. הזכויות לדירות חדשות, בד"כ, אינן רשומות בשום מקום. מכאן נובע צורך משפטי לייחס את הזכויות האלה (שמוקנות ע"י החוק) ליחידה רישומית בבניין.
  5. מקורות מידע – דומה לדו"ח 0 רגיל.
  6. תיאור הסביבה – דומה לדו"ח 0 רגיל.
  7. תיאור החלקה – דומה לדו"ח 0 רגיל.
  8. מצב תכנוני – דומה לדו"ח 0 רגיל.
  9. מודל תכנוני מוצע – קיימים מספר סוגים של זכויות (לפי תב"ע מקומית, לפי תמ"א 38, לפי הקלות רשויות מקומיות וכו').
  10. שיקולים ועקרונות – דומה לדו"ח 0 רגיל.
  11. תחשיבים/ניתוח כדאיות הפרויקט – התקציב כולל מספר סעיפים ייחודיים: מיסוי מקרקעין של הדיירים הקיימים, שכ"ד לדיירים הקיימים, היטל השבחה של הדיירים הקיימים, חיזוק בניין, שיפוץ בניין וכו'.

בהליך התחדשות עירונית? בואו לשמוע מה יש למומחים שלנו להציע לכם

לקריאה נוספת : מחשבון פינוי בינוי – הכלי לחישוב כדאיות פינוי בינוי | מפקח בניה פינוי בינוי – דמות מפתח או בובה על חוט

אין להעתיק ו/או לשכפל ו/או להפיץ בכל דרך שהי. כל שימוש מלבד שימוש אישי, יעשה באישור בכתב ע"י אפיקים 38 וכפוף לתקנון האתר.

אין באמור כדי להוות חוות דעת או ייעוץ. האמור לעיל מכיל מידע כללי בלבד וניתן כשירות לאזרח. אין האמור מהווה תחליף לקבלת חוות דעת מקצועית, שכן, יש לבחון כל מקרה לגופו.

מימון תמ"א 38 – השוואה מעשית בין שיטות למימון פרויקט תמ"א 38

במסגרת ניתוחים לעסקאות מימון תמ"א 38 אני נתקל בהמון יזמים מנוסים יותר ומנוסים פחות. מספר פעמים במהלך הקריירה היזמית שלהם, ניצבים אותם יזמים בפני שאלה מכרעת – האם לקחת מימון בנקאי או לפנות לגוף חיצוני למתן מימון. וודאי תתפלאו לשמוע, כי הסיבה בגינה פונים יותר ויותר יזמים למימון חוץ בנקאי היא לא בהכרח היותם "לא כשירים לקבלת מימון", אלא נוגעת לעניין הרווח. על כל זאת במאמר הבא.

* המאמר מתייחס למימון פרויקטים מסוג תמ"א 38, אך רלוונטי לכל פרויקט בנייה של דירות מגורים מוגש לכם באדיבות אפיקים הנדסה חברת פיקוח בניה.

טרם ניגש לאספקט המימוני, ברצוני להבהיר נקודה מהותית – כל יזם שואף להרוויח כמה שיותר בפרויקט. לצורך כך נערך דו"ח "0" שכולל, בד"כ, את הפרקים הבאים:

  • עלויות קרקע (מיסים, שכ"ט עו"ד וכו').
  • עלויות בניה.
  • עלויות חיזוק, שיפוץ ותוספות לדיירים (תמ"א 38).
  • עלויות כלליות (שיווק, תכנון וכו').
  • עלויות מימון (על כך נרחיב בהמשך).
  • סה"כ עלויות.
  • סה"כ הכנסות.
  • רווח.

רווח זהו פרמטר חשוב מאוד ואין לזלזל בו. יחד עם זאת, זהו לא המדד היחיד לבחינת הפרויקט. בבואנו למדוד יעילות פרויקט עבור יזם, יש לבדוק גם את היחס בין הרווח לבין ההון העצמי שהושקע בפרויקט. המדד האחרון יציג את התשואה שהפיק היזם מהכסף שהשקיע בפרוייקט. היחס נקרא – "תשואה להון עצמי".

כל פרויקט בניה מהווה עסק וכמו בכל עסק אחר דו"ח כספי (מאזן חשבונאי) של הפרויקט כולל שני סוגי הון: הון עצמי (כסף של היזם שמושקע בפרויקט) והון זר (כסף שהושקע בפרויקט ע"י צד ג').

להלן מבנה הון בפרויקט בניה כפי שהיה נהוג עד לפני כמה שנים

  1. הון עצמי של היזם (בד"כ 20%-40% מעלויות הפרוייקט).
  2. ליווי בנקאי שמורכב מהלוואה בנקאית ותקבולי לקוחות.

* לפעמים, המבנה הנ"ל היה מקבל גיוון ע"י הזרמת הון זר נוסף שנקרא השלמת הון.

המתכונת הנ"ל עבדה מספר שנים וסיפקה נאמנה את צרכי השוק. החל משנת 2007 לערך, התרחשו בארץ ובעולם מספר אירועים אשר שינו את פני הדברים וגרמו בסופו של יום לצמצום היקף האשראי הבנקאי המוקצה לענף הבניה. חלק מהגורמים מפורטים להלן:

  • כישלון פרויקטים תחת ליווי ופיקוח בנקאי של חברת "חפצבה".
  • משבר אשראי בארצות הברית שהתפרס למקומות רבים אחרים בעולם.
  • הקשחת רגולציה בנקאית באירופה ובהתאם גם בארץ.

 

השוק אמר את דברו

לאחר השינויים המבניים שעבר השוק, תוך צמצום אפשרויות האשראי, נוצר מעין מחנק אשראי לפרויקטים אשר הגביל את התחרות והיווה את אחת הסיבות העקיפות שגרמו לעליית מחירי הדירות (ובהתאם ליוקר המחיה בארץ). כמענה לצרכים וכפתרון חיוני לחברות קטנות ובינוניות בענף הבניה, קם סקטור אשראי פרטי אשר מכונה "מימון חוץ בנקאי". בהתקיים תנאים אופטימאליים, הלך ותפס המימון החוץ בנקאי נתח שוק לא קטן, וכיום, מהווה נדבך חשוב בחלק נכבד מהעסקאות המבוצעות.

במימון חוץ בנקאי קיימות תתי קטגוריות המכילות מודלים שונים ומגוונים, אך אם נסתכל על שתי השיטות, זו המסורתית וזו שצצה לה, נבין כי קיימים מספר יתרונות וחסרונות בשתי הווריאציות, כאשר שתיהן מבוצעות בשיטת הליווי הסגור. להלן טבלת השוואה בגין הפרמטרים התפעוליים.

פרמטר תפעולי

ליווי בנקאי

מימון חוץ בנקאי

פיקוח שמאי והנדסי מבוצע ע" משרד מפקחים מאושר ע"י הבנק מבוצע ע" משרד מפקחים מאושר ע"י הגוף המממן
פיקוח כלכלי מבוצע ע" משרד מפקחים מאושר ע"י הבנק ומבוקר ע"י הבנק בד"כ מבוצע ע"י הגוף המממן ישירות
דרישות להון עצמי 20%-40% מסך העלויות כאשר עם השלמת הון ניתן לרדת עד ל-8%-16% בד"כ 0%-20%
דרישות ליחס הרווח מסך העלויות לפחות 15%-20% לפחות 20%-40%
שלב מתן הלוואות בד"כ, החל מרכישת הזכויות בקרקע בד"כ, החל מקבלת היתר בניה
דרישות ליזם הגשת הצהרת מצב פיננסי ונסיון קודם ביזום פרוייקטים הגשת הצהרת מצב פיננסי ונסיון קודם ביזום פרוייקטים
קצב טיפול בבקשת מימון 2-4 חודשים כחודש (בממוצע)
ביצוע שינויים במימון לעומת הסטנדרט או החוזה שנחתם קשיח מאוד גמיש ומותאם לצרכי הפרוייקט
בטחונות לרוכשי דירות ערבות חוק המכר או פוליסת ביטוח חוק המכר בד"כ, רישום הערת אזהרה בטאבו
התנהגות במצב של כשל פרוייקט מינוי כונס נכסים, ובד"כ, "מכירת חיסול" בד"כ, כניסה מקצועית לניהול והשלמת הפרויקט. לרוב, השיטה הטובה ביותר עבור כל הגורמים הקשורים

_

מאמרים נוספים שיעניינו אותך מפי מרכז התחדשות עירונית – פינוי בינוי קבלת 2 דירות, כלים לבדיקה פיננסית של יזמים

מעבר לפרמטרים ה"יבשים" דלעיל ניתן לומר כי מימון חוץ בנקאי יותר קרוב ליזם ומסוגל להתאים מבנה ייחודי לכל פרויקט. אציין כי בכל פרויקט המכיל ליווי בנקאי או חוץ בנקאי, קיימת חשיבות קריטית להפעיל בתוך הגוף המממן גורמים מנוסים בכל ההיבטים הנדרשים לפיקוח יעיל על פרויקט בניה (כלכלה, חשבונאות, כספים, תכנון ובניה, מימון ומשפטים).

כאמור, מימון חוץ בנקאי מהווה חלופה מעולה ליזמים קטנים ובינוניים. כאן המקום להתייחס לתכנית מתאר ארצית מספר 38 (הידועה בשם: תמ"א 38). פרויקטים מסוג זה, לרוב, בעלי היקף נמוך יותר מפרויקט בניה רגיל, אך בעלי מורכבות גדולה פי כמה לעומת פרויקטים רגילים בפן ביצוע ורכישת זכויות הקרקע, אשר מוענקות ע"י המדינה לדיירי הבניין. כאן, יש יתרון ליזמים קטנים וגמישים שמסוגלים להגיע להסכמות עם כל הדיירים בבניין הרלוונטי, אך, ליזמים האלה, בד"כ, יש פחות הון עצמי לעומת החברות הגדולות, אין להם מספיק ניסיון עבודה מול המערכת הבנקאית והם צריכים ליווי צמוד בתחום המימון – כל זה מסביר מדוע מימון חוץ בנקאי מהווה עבורם לא רק חלופה אלא, בד"כ, הפתרון הטוב ביותר עבור הפרויקטים שלהם.

בתחילת המאמר ציינתי שיזמים רוצים להרוויח כמה שיותר, היות וכך, יזם ששוקל את החלופות (מימון בנקאי או חוץ בנקאי לפרויקט תמא 38) חייב לעשות חשבון לעלויות בכלל ולעלויות המימון בפרט. חישוב מהיר יראה שעלויות בנקאיות ישירות, בד"כ, זולות יותר מאשר עלויות מימון חוץ בנקאי (שהרי מקורות הגיוס בבנקים משמעותית זולים יותר), אך אם ההנחה הראשונית שלנו אכן נכונה, על היזם לבחון היטב את המספרים, שכן ייתכן מאוד כי בשקלול מדדי הרווחיות, האפשרות הנכונה ביותר עבורו תהיה דווקא ליווי חוץ בנקאי. כדי למקסם את הרווחיות, על היזם להשיג את התשואה השנתית הגבוהה ביותר להון העצמי. כדי לשקלל את הפרמטר הזה בחישובים, נדרש להגדיר תשואה אלטרנטיבית להון עצמי להון עצמי היא אותה תשואה אשר יכול היה היזם לקבל על כספו, אילולא היה משקיע את ההון בפרויקט הספציפי).

 נפרט בדוגמא

יזם בוחן 2 פרויקטים דומים עם רווח צפוי 3 מש"ח בכל אחד מהם. ההון העצמי שיש ליזם מספיק או לפרויקט אחד בליווי בנקאי או ל-2 פרויקטים במימון חוץ בנקאי. היזם רוצה לבצע את שניהם. מיד נראה כיצד התשואה השנתית להון בליווי בנקאי תהיה 40% ולעומת זאת, במימון חוץ בנקאי – 150% (ההפרש נובע בעיקר מהון עצמי נמוך יותר שהושקע במתכונת של מימון חוץ בנקאי). במקרה הזה התשואה השנתית האלטרנטיבית של היזם נעה בין 40% ל-150% (אם יוותר על הפרויקט השני לא ירוויח תשואה שנתית בשיעור 150%).

עכשיו, כאשר הבנו שיש לתת משנה חשיבות לעניין גובה ההון העצמי, ניתן להציג חישובים מספריים כדי להעמיק את ההבנה.

להלן השוואת עלויות – מימון בנקאי מול מימון חוץ בנקאי

נתוני בסיס

מימון תמ"א 38 נתוני בסיס מימון חוץ בנקאי בתמ"א 38

* תשואה שנתית אלטרנטיבית התשואה על ההשקעה אותה מצפה לקבל יזם בפרויקט נוסף/פרויקטים נוספים. אופן החישוב: הרווח של היזם בפרויקט חלקי סכום ההון עצמי שעל היזם להשקיע מכספו שלו בפרויקט.

מימון בנקאי

מימון תמ"א 38 - ליווי בנקאי או מימון חוץ בנקאי בפרוייקט בניה - תמ"א 38

מימון חוץ בנקאי

מימון חוץ בנקאי תמ"א 38 - מימון תמ"א 38

סיכום (בנקאי לעומת חוץ בנקאי)

סיכום מימון בנקאי לעומת מימון חוץ בנקאי בפרוייקט בניה

ניתוח רגישות בהשוואת עלויות מימון בנקאי מול מימון חוץ בנקאי

מימון בנקאי + השלמת הון

מימון בנקאי+השלמת הון בפרוייקט בניה - מימון תמ"א 38

מימון חוץ בנקאי

מימון חוץ בנקאי בפרוייקט בניה

סיכום (בנקאי + השלמת הון לעומת חוץ בנקאי)

סיכום מימון בנקאי+השלמת הון לעומת מימון חוץ בנקאי בפרוייקט בניה

מימון תמא 38 - השוואת עלויות מימון בנקאי + השלמת הון מול מימון חוץ בנקאי

 

לקריאה נוספת: מיסים תמ"א 38 | פינוי בינוי מדריך

אין להעתיק ו/או לשכפל ו/או להפיץ בכל דרך שהי. כל שימוש מלבד שימוש אישי, יעשה באישור בכתב ע"י אפיקים הנדסה, וכפוף לתקנון האתר.

אין באמור כדי להוות חוות דעת או ייעוץ. האמור לעיל מכיל מידע כללי בלבד וניתן כשירות לאזרח. אין האמור מהווה תחליף לקבלת חוות דעת מקצועית, שכן, יש לבחון כל מקרה לגופו.

התחדשות עירונית כמענה לגידול דמוגרפי

בשנים האחרונות מביאים מספר גורמים להאצת קצב גידול האוכלוסיה. מי שיוולד היום צפוי לחיות עד גיל 95. במאמר הבא נדון בהשתנות הדמוגרפית, וכיצד כל זה נוגע לתחום ההתחדשות העירונית והתמ"א 38.

בואו נתחיל עם שתי עובדות:

  • שטח הקרקע מוגבל, במרכז ישראל בכלל ובגוש דן בפרט.
  • קצב הגידול של האוכלוסייה בארץ הינו 1.9% בשנה (הגבוה ביותר במדינות המפותחות).

נמשיך עם עוד שתי הנחות:

  • מתישהו בעתיד, לא תישאר קרקע פנויה לבנייה בתל אביב ובגוש דן.
  • בכל מספר שנים יתווספו במדינה עוד 1,000,000 בני אדם.

עובדות והנחות אלו מובילות אותנו לשתי המסקנות הבאות:

  • במוקדם או במאוחר, מדיניות הבנייה לגובה תצבור תאוצה.
  • התחדשות עירונית (תמ"א38, פינוי-בינוי, בינוי-פינוי) הינה התשובה המעשית לשוק הדיור.

מה צפוי לקרות בעתיד?

תחום ההתחדשות העירונית נמצא רק בתחילת דרכו, על מנת לספק את הצורך העצום של יחידות דיור חדשות במרכז הארץ.

במילים פשוטות, השוק יזדקק להמון דירות חדשות על קרקע מוגבלת, באמצעות הגדלת זכויות הבנייה לגובה.

אוכלוסיית האנשים בני ה – 65 ומעלה הולכת וגדלה, וכיום אוכלוסייה זו מהווה כ – 10% מכלל האוכלוסייה. בעוד 20 שנים תהווה קבוצה זו מעל ל – 15% מכלל האוכלוסייה. הם לא ממהרים לשום מקום וימשיכו "לתפוס" דירות רבות במרכזי הערים.

רופאים ומדענים טוענים שתינוקות שנולדים היום יחיו עד גיל 95.

אם לפני 35 שנים, 1/3 מהגברים ו – 2/5 מהנשים הגיעו לגיל 80. מעתה ואילך, 58% מהגברים ו 71% מהנשים יגיעו לגיל 80.

כאמור, בשל העלייה הדרמטית בתוחלת החיים, אישה ממוצעת צפויה לחיות כ- 24 שנים ממועד פרישתה מעבודה, וגבר כ- 17 שנים.

במבט לאחור, רק ב – 35 השנים האחרונות עלתה בארצנו תוחלת החיים ב – 9 שנים.

בנוסף, אם לפני 3 שנים עלו 2,000 איש מצרפת ולפני שנה עלו 6,000, השנה צפויים להגיע מצרפת כ – 10,000 עולים חדשים בעקבות האנטישמיות וההגירה המוסלמית באירופה.

בתוך 40 שנים נזדקק ללמעלה מ – 2,000,000 יחידות דיור חדשות.

55,000 משקי בית חדשים מתווספים למשק הישראלי בכל שנה.

מכאן, נוצר מצב בו ככל שיבנו יותר דירות ובתים חדשים לסיפוק הביקוש העצום, כך ילך ויקטן מלאי הקרקעות הפנויות לדורות הבאים.

תחזית הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל מדברת על היקף אוכלוסיה של כ – 11,500,000 בני אדם בעוד 20 שנים, דהיינו תוספת של יותר מ – 3,000,000 איש ביחס להיום.

מה לדמוגרפיה לומר על תחום ההתחדשות העירונית

על איזה מספרים מדובר?

 

כיום בשוק קיים מחסור, עוד מהעבר, של כ – 100,000 דירות חדשות, בשל פער משנים קודמות שיש לסגור אותו.

השוק המקומי זקוק ליותר מ – 50,000 יחידות דיור חדשות בשנה.

בתקופה מודרנית זו, לכל זוג שמתחתן קיים סיכוי של 33% להתגרש, וזה אומר ביקוש לעוד יחידות דיור.

כדי להתאזן, ב 10 השנים הבאות השוק זקוק לפחות ל 75,000 יחידות דיור חדשות בשנה בממוצע, וכל זה על שטח קרקע מוגבל.

על מנת לבנות שכונה חדשה על קרקע ריקה, יש צורך בהכנות של שנים, מכאן שבנייה חדשה לא יכולה לספק את הביקוש בשנים הבאות.

 

רק בנייה על בנייה קיימת, או יותר נכון לומר בנייה חדשה במקום מבנים ישנים – דהיינו רק באמצעות התחדשות עירונית יוכל המשק למלא את החסר, ובנוסף לחסוך קרקעות יקרות לטובת הדורות הבאים.

בכל חודש וחודש, כ – 14,000 תינוקות נולדים בישראל, כ – 3,500 זוגות מתחתנים וכ – 850 זוגות נשואים מתגרשים ועוברים ממגורים בדירה אחת לשתי דירות.

2,200,000 ילדים ונוער לומדים כיום במוסדות החינוך (בגני ילדים ובתי ספר), וזאת מתוך 8.4 מיליון תושבים.

בעתיד הלא כל כך רחוק,  כל אחד מהם יצטרך קורת גג, בשכירות או בקנייה.

את הביקוש העתידי האמיתי זה, התחדשות עירונית יכולה לספק במרכזי הערים הוותיקות.

 

מה צפוי לנו?

עם קצב ריבוי שנתי של 1.9%, נוספים בישראל בכל שנה מעל ל – 160,000 איש ואישה.

תוך שש שנים מהיום, האוכלוסייה בישראל תגדל בלמעלה ממיליון בני אדם נוספים.

ובעוד דור אחד, כלומר תוך כ- 25 שנים, יתווספו מספר מיליוני בני אדם לקיים.

רק האוכלוסייה החרדית, שמונה כיום כ – 950,000 בני אדם, צפויה בעוד 20 שנים להכפיל את עצמה ל – 1,900,000 נפש.

בעוד 30 שנים, כלל האוכלוסייה בישראל תגדל בעוד כ – 6,500,000 נפש !

הממשלה חייבת לבצע תיקוני חקיקה על מנת לאפשר לרשות להתחדשות עירונית להגדיל את היקף היישום בפועל של הפרויקטים השונים.

כמו כן, על הרשות לפעול במשותף עם משרד התחבורה לשם יצירת פתרונות תחבורתיים מגוונים, כפי הנהוג במטרופולינים בחו"ל.

אין דרך אחרת להגדיל באופן מיידי את היקף הבנייה החדשה במרכז הארץ, אלא באמצעות פרויקטים של החלפת ישן בחדש, תוך שהחדש עולה לגובה.

לאתר המחבר: www.nadlan-guide.co.il

לקריאה נוספת: תמ"א 38 ברמת גןחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית

ערבויות בעסקאות נדל"ן שאתם חייבים להכיר

בענף הבניה בכלל, ובפרויקטים מסוג התחדשות עירונית בפרט נעשה שימוש שוטף ומגוון בערבויות. לעתים, שעבוד של נכס כזה או אחר משפיע באופן ישיר על גורמים שאינם נוגעים לדבר. בנוסף, יזמים רבים נוטים ליחס חשיבות פחותה למכשירי הערבות השונים, ולבצע מהלכים פזיזים מתוך חוסר בקיאות.

מטרת המאמר היא לתאר מספר סוגי ערבויות לשם הגברת המודעות לקיומן ותפקידן בתהליכי מתן האשראי בפרויקט נדל"ן. אין המאמר מתיימר להחליף ייעוץ משפטי, מקצועי וספציפי.

אז מה זו ערבות?

ערבות הינה מנגנון משפטי הנועד להבטיח פירעון חובות. רובנו נוטים לחשוב כי ערבות מסתכמת בטופס בנקאי סטנדרטי. אך המציאות שונה בתכלית.

ערבות הינה חוזה משפטי לכל דבר ועניין אשר מגדיר את חובותיהם וזכויותיהם של הצדדים להלן:

  • נערב – מי שחייב למוטב כסף או נושא בהתחייבות כלשהי.
  • מוטב – זכאי בהתאם להתחייבות הנערב או הנושה.
  • ערב – מי שלוקח על עצמו לפרוע את ההתחייבויות של נערב למוטב.

סוגים שונים של ערבויות:

נפרט את שלל הערבויות הקיימות בעסקאות נדל"ן, תוך שימת דגש על ערבויות בעסקאות התחדשות עירונית – פינוי בינוי ותמ"א 38.

חשוב לזכור כי עבור הפקת הערבות נדרש הנערב לשלם לבנק עמלה. בנוסף, על מנת להבטיח את הסכום הנקוב בה עליו לספק ביטחונות לבנק (על כך נרחיב במאמר נוסף). מבחינת עלויות, וכיאה לכל מנגנון מסחרי, כך גם בבואנו לבקש אשראי, ניתן לשאת ולתת בדבר סוג או גובה הערבות.

ערבות בנקאית –

הערב לפרוע את החוב הינו בנק. לרוב יעדיפו הנושים ערבות בנקאית יותר מכל ערבות אחרת, מכיוון וזו אינה תלויה בעושרו הפיננסי של אדם פרטי, ובנוסף, נתונה לפיקוח ורגולציה מחמירים. כך מתאפשרת יכולת מימוש מהירה בבואנו לחלט את הערבות, ובהתקיים תנאים המאפשרים זאת.

ערבות בנקאית אוטונומית (עצמאית) –

אנשים נוטים לבלבל בין ערבות בנקאית אוטונומית לערבות הרגילה (מסוייגת). בערבות אוטונומית / עצמאית, אין תנאים מקדימים, ואין שאלות. המשמעות של ערבות בנקאית אוטונומית בעולם המסחרי הינה כסף חי לכל דבר. מנפיק הערבות האוטונומית צריך להיות מספיק אמיד כדי להפיק אותה, משמע צריך להיות לו הון עצמי נזיל לפירעון הערבות. אנו נתקלים בערבויות אוטונומיות בפרויקטים רבים של פינוי בינוי ותמ"א, בעיקר בפרויקטים בהם ישנה מעורבות ודחיפה גדולה של עו"ד הדיירים, למען קיום הבטחותיו של היזם לדיירים.

ערבות בנוסח חוק המכר –

ערבות הניתנת לרוכשי דירות חדשות בפרויקטים שמלווים ע"י בנק, ובהתאם לחוק המכר. הערבות מהווה בטוחה לרוכשים ונועדה להבטיח את קבלת הדירה גם אם היזם לא יהיה מסוגל לסיים את הפרויקט. כדי להבטיח את כספם, ולעמוד בהתחייבויותיהם, נוהגים הגופים המלווים להפעיל מערך של פיקוח ובקרה על הפרויקט. נוסח הערבות כפוף לחוק המכר, וכולל מספר תנאים מצטברים כדי להבטיח את כספי הרוכשים (לדוג', בניית הדירה הסתיימה + נתקבל טופס 4 + נרשמו זכויות רוכש הדירה). נציין כי החוק מאפשר גם בטוחות חלופיות (פוליסת ביטוח, רישום הערת אזהרה) בהתקיים תנאים משלימים.

ערבות ביצוע –

ערבות הניתנת ע"י קבלן ליזם, ונועדה להבטיח את ביצוע העבודות בהתאם לחוזה. מדובר בערבות בנקאית בסכום השווה לעלויות הביצוע, או אם לחדד, הערבות צריכה לשקף את גודל הסיכון בביצוע, למשל 15% או 20% מהיקף הביצוע, כך שיאפשר ליזם, או מי מטעמו, להבטיח את השלמת הביצוע בעת פשיטת רגל של הקבלן, תוך פיצוי על ההפסדים שנגרמו.

ערבות בדק –

ערבות הביצוע תוחלף בערבות בדק (לרוב לתקופה של שנה) עם סיום העבודות בפרויקט, ותבטיח את תיקון ליקויי הבניה אשר יצוצו בתקופת הבדק. שימו לב לטבלה הבאה, המפרטת את משך אחריות היזם בתקופת הבדק, ותוקף האחריות לכל רכיב.

ערבויות בפינוי בינוי ובתמא38 ערבות תמאערבות למשרד הבינוי והשיכון –

הערבות ניתנת במסגרת חוזים למכירת קרקע כדי להבטיח קיום התחייבות היזם להקמת הפרויקט ורישום זכויות של הרוכשים.

ערבות אישית –

יזמים רבים נוהגים להקים חברות בנות, אשר מהוות חיץ משפטי, לעתים קרובות מתחייב היזם חוזית בעזרת יישות ריקה מתוכן- הלא היא חברה ייעודית, אשר הוקמה לשם מטרה אחת בלבד. לדיירים בפרויקט תמ"א38, הרוצים להבטיח את טיב הפרויקט, וטיב הביצוע, יש לשקול בקשה של ערבות אישית מהיזם להתחייבויות של החברה למטה. כמובן נדרשת הצהרה פיננסית של נותן הערבות.

ערבות רישום –

היזם מתחייב לרשום את הבית המשותף, בין אם בתמ"א38(1) ובין אם פרויקט פינוי בינוי או תמ"א 38 (2) בתוך כ-12 חודשים ממועד המסירה. פעולת הרישום הינה עבודה טכנית בלבד, אך בפועל יזמים רבים נוטים לשכוח, או לוותר, על טרחה זו, ועל כן, בניינים רבים בישראל אינם רשומים כבית משותף מפאת עצלנות של היזם או עורך דינו. כאמור, מטרת ערבות הרישום הנה להבטיח את רישום הבית המשותף , ולאפשר מינוי של עו"ד נוסף, אשר באפשרותו להשלים את העבודה.

 

בפרויקט התחדשות עירונית לא מוותרים על בקרה איכותית של אפיקים הנדסה

ערבות מיסים –

בעת חתימת הסכם הדיירים, למעשה, מכרו הדיירים ליזם חלק מהקרקע תמורת שירותי בניה. ומכאן, חייבת העסקה במס שבח. אך ישנה בעיה – בין חתימת ההסכם לעלייה על הקרקע ישנו פער, לפעמים גם שנתיים ויותר, ולכן קבע המחוקק אפשרות לדחות את מועד תשלום המס (דחייה לפי סעיף 51 לחוק מיסוי מקרקעין), ובכך תיווצר חבות עבור הדיירים רק במועד העלייה על הקרקע.

היזם אינו מחויב על פי חוק לשלם לדיירים, אלא על פי חוזה (ישנו הבדל מהותי), ולכן, צריך להיות מאוד זהירים, ולוודא, טרם העלייה לקרקע כי היזם מספק אישור מס חתום, או ערבות מיסים בגובה סך שומות המס הפתוחות.

ערבות שכירות –

נהוגה לרוב בתמא 38/2 ופינוי בינוי קלאסי, וגם לפעמים בתמ"א38(1) במצב של פינוי דיירים.

ערבות שכירות הינה ערבות בנקאית אוטונומית שנועדה להבטיח את דמי השכירות. סכום הערבות נמשך לכל תקופת הבניה, ייתכן והריבית תפחת כנגד תשלומים בפועל.

עורכי דין המייצגים דיירים נוטים להגדיר ערבות שכירות בצורה מאוד רחבה, כך שכל סטייה מהוראות ההסכם תאפשר לעשות שימוש בערבות שכירות מטעם היזם.

לקריאה נוספת: תמ"א 38 זכויות הדיירים | פינוי בינוי קבלת 2 דירות

סוגיות בעסקת קומבינציה

מה הייחודיות של עסקת קומבינציה? מתי כדאי לבצע או להימנע מעסקה כזו? וכיצד ניתן לקיימה תוך גידור הסיכונים הכרוכים בה?

עסקת קומבינציה היא עסקת מקרקעין לכל דבר, כאשר הצדדים לעסקה הם בעל הקרקע והיזם. לעניין זה, ניתן לראות עסקת תמ"א 38 ופינוי בינוי כעסקת קומבינציה, מכיוון שהדיירים מוכרים את זכויות הבניה בתמורה לשירותי חיזוק והרחבה של היזם.

הייחודיות של עסקת הקומבינציה בכך שאיננה מוגדרת כ"עסקת מזומן" מובהקת, קרי היזם נותן את התמורה לבעל הקרקע באמצעות שירותי הקמת המבנה, כאשר התוצר המוגמר מתחלק בין היזם לבין בעל הקרקע, וזאת בהתאם לאחוז הקומבינציה אשר נקבע מראש בהליך המו"מ.

חובותיהם של הצדדים לעסקת הקומבינציה

נפתח ונאמר כי החובות והזכויות של כל אחד מהצדדים לעסקת הקומבינציה אינן חקוקות, משמע- יש מוסכמות, יש פסקי דין, ויש כוחות שוק אשר מביאים את העסקה לכדי שיווי משקל, אך כל אחד מהסעיפים הנ"ל נתון למשא ומתן לגיטימי.

מקובל כי בעל הקרקע ישלם את מס הרכישה על חלקו ביחידות הגמורות. בנוסף ישלם מס שבח (אם חל) בגין חלקו בקרקע. מפקח בנייה מטעם בעל הקרקע כמובן יחול עליו. בעסקאות מסוימות ישלם בעל הקרקע חלק מסוים מהיטל ההשבחה, או דמי היתר (בקרקע מנהל), עלויות שיווק, ייעוץ, משפטי וכו'.

מקובל כי היזם ישלם עבור מס רכישה בגין עסקת רכישת הקרקע, כל הוצאות ההקמה- קרי, הוצאות היתר, תכנון, אגרות, היטל השבחה, דמי היתר בקרקע מנהל, וכו'. עלויות ביצוע, ועלויות שיווק הפרויקט.

האם משתלם לבצע עסקת קומבינציה

מבחינת בעל הקרקע – לכל חיי הפרויקט בעל הקרקע ממשיך להיות הבעלים הרשומים, חסכון משמעותי במיסוי, תקשורת מול גורם ישיר ויחיד – היזם, מעורבות בתכנון, קבלת תוצר מוגמר.

מבחינת היזם – מלבד הוצאות משפטיות אין עלויות נוספות על הקרקע, כך שהסיכון פוחת בצורה משמעותית ומאפשר סף כניסה נמוך – נזילות. יום אחרי סגירת חוזה הקומבינציה ורישום הערת האזהרה ע"י עו"ד היזם, ניתן לרשום שיעבוד על הקרקע ולפנות לקבל ליווי בנקאי-  זירוז תהליכים. יותר קל להתנהל מול בעל נכס שהוא אינו רגולטור – יתרון בגמישות. בנוסף, מכיוון שהתמורה מהווה רק חלק יחסי בקרקע, מס הרכישה הוא יחסית נמוך – יתרון במיסוי.

סיכונים בעסקת קומבינציה

בעל הקרקע מקצה ליזם את חלקו בתמורה לערך עתידי- התמורה אינה מידית. בשל כך חשוף בעל הקרקע לסיכונים בדמות יכולת הביצוע של היזם, תנאי שוק משתנים, חדלות פירעון של היזם. בנוסף מספר עלויות נלוות לבעל הקרקע כפי שפירטנו לעיל , לעומת תמורה דחויה בזמן.

מבחינת היזם, עצם השותפות בין בעל הקרקע ליזם טומנת בחובה סיכוני תפעול לא קטנים – בפועל היזם הוא מנהל הפרויקט אך בעל הקרקע קשור לפרויקט גם רגשית וגם קניינית, ולכן עשוי להוות גורם מעכב. לדוג' כאשר בעל הקרקע רוכש את שירותיו של מפקח חיצוני, והרי המפקח צריך להוציא דוחות בכדי להצדיק את קיומו, וכך, על כל הערה קטנה של המפקח מופנית האצבע המאשימה ישירות ליזם. סיכון נוסף הרובץ על היזם הוא תחרות מול בעל הקרקע בשיווק הדירות – בעל הקרקע לכאורה אדיש למחירי הדירות בשלבי המכירה, לעומת היזם אשר צריך לעמוד בתוכנית העסקית, ורגישותו למחירי הדירות גבוהה מאוד. גם אם מאחורי היזם עומד קבלן מבצע האחריות הישירה נופלת על היזם, חוק המכר חל עליו, ובשל כך, הינו חשוף לתביעות במשך 7 שנים ממועד המסירה.

דרכים לצמצום וגידור הסיכון

  • יתר שימת לב בשלב החוזי- עיקר התביעות בתחום הנדל"ן כנגד עורכי דין מקורן בעסקאות קומבינציה. ישנה חשיבות מכרעת לחוזה איכותי בעל מסוימות גבוהה- לא רק כמה יחידות יקבל היזם אלא איזה יחידות, מה יהיה צמוד ליחידות, כמה חניות, כמה מחסנים, של מי הגג, של מי הזכויות המשותפות, אם היזם עושה שיפור בינוי האם זה רק שלו, האם הצדדים מתחלקים בשיפור בינוי. יש לקבוע מנגנון מדויק להכרעה בעת מחלוקות, מי הבורר? מי המגשר? ועוד. על כן חשוב לקחת עו"ד עם התמחות בתחום.
  • עפ"י חוק חייב הקבלן להמציא פוליסת ביטוח לכל תקופת הבנייה לכיסוי הנזקים האפשריים.
  • על בעל הקרקע להתעקש על ליווי פיננסי בנקאי למרות שלא תמיד תהיה דרישה מצד הקבלן. ליווי שכזה יספק פיקוח נוסף מצד הבנק ובנוסף העברת הכספים לחשבון משועבד עבור הליווי.
  • מינוי מפקח בניה, מטעם בעל הקרקע כדי ליצור שפה משותפת בין בעל הקרקע ליזם.
  • קביעת מחירון מוסכם ליחידות הגמורות הכולל מנגנון מוסכם לשינויים בהתאם למחירי השוק.

איך נקבע את שיעור הקומבינציה

גידור סיכונים בעסקת קומבינציה - תמ"א 38יחס התמורות הקובע את שיעור הקומבינציה משתנה בהתאם לערכי הקרקע והיקף הזכויות, משמע כדאיות הפרויקט. את הבסיס העקרוני ליחס (איתו ניגשים הצדדים למו"מ), ניתן לרוב לחלץ תוך ניתוח כלכלי- הכנסה של כלל הפרמטרים לאקסל תוך שקלול רווח יזמי של 20%-25%, ומכאן חילוץ שיעור יחס הקומבינציה. כמובן שניתן להתייחס לגישת ההשוואה, אך מאוד קשה לבסס מחיר על פיה.

כדי לקבל מושג ראשוני לגבי יחסי קומבינציה הנהוגים כיום כנגזרת של שווי הקרקע, נוכל לומר כי בת.א יחס הקומבינציה עומד על 50% וצפונה לבעל הקרקע, ברחובות/רשל"צ/פ"ת/גבעתיים – יחס של 33% -38% לבעל הקרקע, גבעתיים/ר"ג 40%-45% לבעל הקרקע.

אין להעתיק ו/או לשכפל ו/או להפיץ בכל דרך. כל שימוש מלבד שימוש אישי, יעשה באישור בכתב ע"י אפיקים 38 וכפוף לתקנון האתר.

אין באמור כדי להוות חוות דעת או ייעוץ. האמור לעיל מכיל מידע כללי בלבד וניתן כשירות לאזרח. אין האמור מהווה תחליף לקבלת חוות דעת מקצועית, שכן, יש לבחון כל מקרה לגופו.

דייר סרבן בפינוי בינוי – החוק שאתם חייבים להכיר

ב-17/07/2018 אישרה הכנסת תיקון מספר 6 לחוק פינוי ובינוי (פיצויים) המהווה מהפכה אמתית בתחום ההתחדשות העירונית. החוק מתיימר להסיר חסמים וכולל סנקציות נגד מיעוט בעלי דירות אשר מפריעים להתקדמות הפרויקט – הרי הוא דייר הסרבן בפינוי בינוי. בנוסף, מסדיר החוק מספר הליכים פורמליים להגנת כלל בעלי הדירות המעורבים בפרויקטי פינוי בינוי וכן מקנה הגנה לאוכלוסיות מבוגרות. התיקון נכנס לתוקף ב-29/10/2018, החוק יקרא מעתה "חוק לעידוד מיזמי פינוי בינוי".

 

רקע לחוק עידוד מיזמי פינוי בינוי 

המחסור בקרקע לבניה רוויה הולך וגובר. קברניטי המדינה מנסים להתמודד בדרכים מגוונות, ביניהם הפשרת קרקעות חקלאיות שהנו משאב מוגבל המביא עמו לא מעט בעיות.

לצד המחסור קיימות שכונות שלמות אשר נבנו בסטנדרטים ותקנים נמוכים, חלקם מתפוררים ויתכן שלא יחכו לרעידת האדמה שעתידה לפקוד אותנו בקרוב עפ"י כל הערכות. אם לא די בכך, מצטרף חשש נוסף בדמות איום הטילים שהולך ונהיה ממשי ומביא את הצורך במיגון שכונות המגורים ומציאת פתרון התגוננות לעת משבר.

בעיות תכנוניות, תשתיות, צרכים ציבוריים, רווחת התושבים ועוד שלל בעיות שאת רובן עתידים לפתור תכניות פינוי בינוי רחבות היקף.

בשנת 2006 אושר חוק פינוי ובינוי (פיצויים). החוק הגדיר כי ניתן לתבוע דייר סרבן בפינוי בינוי בשל  נזק כספי שנגרם כתוצאה ממניעת הפרויקט שלא מסיבות רציונאליות. כלומר, אם 80% מבעלי דירות מעוניינים בפרויקט, ניתן היה להגיש תביעה נזיקית כנגד אלו המתנגדים בנימוק לא סביר. החוק הגדיר רשימה של נימוקים שהם סבירים: (1) העסקה לא כלכלית עבור דייר לפי הערכת שמאי, (2) לא משלמים שכ"ד למגורים חלופיים בתקופת הבניה, (3) אין בטוחות ראויות, (4) נסיבות אישיות מיוחדות.

אמנם היו תקדימים של קביעת פיצויים מהותיים עבור דיירים סרבניים, אך עדיין לא ניתן היה לכפות על דייר סרבן בפינוי בינוי לפנות את הדירה ולאפשר את קיום הפרויקט. התיקון שנסקר במאמר זה פותר בראש ובראשונה בעיה זו.

 

השינויים העיקריים עקב תיקון חוק פינוי בינוי

אפשרות לכפות על דייר סרבן ביצוע פרויקט בדומה לתמ"א 38/2 הריסה ובניה מחדש:

דייר סרבן בפינוי בינוי הנו בעל דירה הנמצא במיעוט (עד 20%) ומסרב לביצוע פרויקט פינוי בינוי ללא הצדקה ראויה. נציין כי במידה והפרויקט חולש על מספר רב של חלקות (מגרשים) התנאי המצטבר אומר שיש הכרח להגיע ל67% חתימות מכל חלקה ו80% מסה"כ המתחם. בשלב זה ניתן להפעיל שתי סנקציות כנגד הדייר הסרבן –

  1. כפי שהיה עד כה – ניתן להגיש תביעה נזיקית.
  2. בדומה לפרקטיקה הנהוגה בפרויקטים של תמ"א 38 – בית המשפט יכול למנות עו"ד או רו"ח אשר יחתום על הסכם הפרויקט במקום הדייר הסרבן בפינוי בינוי – והדבר ייחשב כאילו חתם הסרבן בעצמו.

אנו סבורים כי הסרת החסם הנ"ל עתיד להאיץ את קצב קידום הפרויקטים המצויים בשלב התהוות.

פינוי בינוי - דייר סרבן בפינוי בינוי - חוק הדייר הסרבן - החוק לעידוד מיזמי פינוי בינוי

הגנות לדייר קשיש

דייר קשיש יוגדר אדם שמלאו לו 75 שנים ביום חתימת בעל הדירה הראשון על הסכם פינוי בינוי.

עבור בעל דירה שאינו קשיש תחשב עילה סבירה לסירוב כאשר לא הוצעה לו דירה חדשה סטנדרטית (בד"כ מורחבת) בפרויקט – להלן "דירת תמורה".

עבור אדם קשיש התווספו בחוק עילות סירוב נוספות הנחשבות ראויות – יזם יחויב להציע לאדם קשיש בנוסף לאופציה של דירת תמורה בפרויקט את אחת מהחלופות הבאות:

  • מגורים מחוץ לפרויקט – מעבר לבית אבות/דיור מוגן, רכישת דירה חלופית ע"י היזם או תמורה כספית לצורך רכישת דירה חלופית. הכל בשווי דירת תמורה בפרויקט.
  • לאדם קשיש בן 80+ ניתן להציע רק את החלופות האלה. לאדם קשיש בן 75 ל-80 יוכל להציע היזם שתי דירות קטנות בפרויקט או דירה קטנה וכסף להשלמה. הכל בשווי דירת תמורה בפרויקט.

בהליך פינוי בינוי? אל תוותרו על זכויותיכם – השאירו פרטים לשיחה עכשיו

מהלכים בסיסיים הקודמים לחתימה על הסכם פינוי בינוי

ידועים מקרים רבים שיזמים מחתימים בעלי דירות על מסמכים שנראים פשוטים ולא מחייבים יותר מדי, אך בפועל די במסמכים פשוטים לכאורה כדי לכבול את בעלי הזכויות או לפגוע בזכות המיקוח שלהם מול קבלן כזה או אחר. בכדי למנוע מצבים אלו מגדיר החוק לעידוד מיזמי פינוי בינוי מספר מהלכים אשר חייבים להתרחש לפני חתימת הדייר הראשון על מסמך מחייב:

  • לפני חתימת עסקת פינוי בינוי חייב היזם להשתתף בכנס בעלי דירות ובו להציג את עיקרי התוכנית ואת ניסיונו בתחום.
  • לא פחות משבועיים לפני חתימת עסקת פינוי בינוי חייב היזם למסור לבעלי דירות מסמך עקרי ההצעה ובו לפרט בין היתר עקרונות לקביעת תמורה, בטוחות מוצעות ופרטים אודות ניסיונו המקצועי של היזם.
  • לאחר חתימת עסקת פינוי בינוי חייב להודיע על כך היזם לכלל בעלי דירות בבית המשותף.
  • לאחר חתימת כל בעל דירה, חייב היזם למסור עותק של הסכם הפינוי בינוי.

החוק הדייר הסברן בפינוי בינוי מאפשר ביטול פשוט של חתימות דיירים במקרה של סטייה מהפרוצדורה המתוארת לעיל.

כל עוד לא חתמו על עסקת פינוי בינוי לפחות 40% מבעלי הדירות –  ניתן לבטל חתימה של כל דייר שחתם באמצעות מכתב פשוט המיועד ליזם, וזאת במידה והיזם לא קיים כינוס או לא מסר מסמך עיקרי הצעה.

התיקון לחוק מטפל גם בפן המיסוי והתאמות לפטורים השונים בחוק מיסוי מקרקעין עבור כלל השינויים המנויים מעלה.

למרות היותו חוק פינוי ובינוי התיקון מתייחס גם לסיטואציה ספציפית בפרויקטים של תמ"א 38/1 חיזוק ותוספת דירות. בפרויקטים מסוג זה קיימת בעיה עבור קשישים או מרותקים לדירתם להמשיך לגור בבניין בשלב ביצוע העבודות. התיקון לחוק מגדיר כי יזם חייב להציע מגורים חלופיים לקשיש מעל גיל 80 או אדם מרותק לביתו וכל בן משפחתו המתגורר עמו.

כפי שציינו מעלה, התיקון שינה את שם החוק שייקרא מעתה "חוק עידוד מיזמי פינוי בינוי". בהחלט עידוד רציני, אך לצערנו לא מספק. בכל הקשור לפינוי בינוי מתבקש להאיץ את התקדמות הפרויקטים האפסית בערי הפריפריה. בזמן האחרון אנו שומעים הרבה קולות של קידום חוק לקרקע משלימה, אולי מהפתרונות היחידים האפשריים בטווח הנראה לעין בכדי להאיץ את פרויקטי הפינוי בינוי בערי הפריפריה, כולנו תקווה כי הצהרות אלו יהפכו למעשים פרקטיים.

לקריאה נוספת: תמ"א 38 2 או פינוי בינוי? השוואה מעשיתבדיקות הנדסיות בפרויקט תמ"א 38

חוק המכר דירות בהתחדשות עירונית  – אל תסמכו עליו

חוק המכר דירות – הבטחת השקעות של רוכשי דירות, תשל”ה 1974 – חוקק במטרה להגן על רוכשי דירות הנדרשים לשלם כספים לפני מועד קבלת המפתח. ברבות השנים עבר החוק מספר שינויים במטרה לשכלל את מנגנון ההגנה לרוכשים החדשים. רובם המכריע של השינויים בחוק המכר דירות התייחס למסלול המבטיח את כספי הרוכשים באמצעות ערבויות בנקאיות. כל זאת תוך עצימת עיניים בכל הקשור למסלולים הנוספים המוגדרים בחוק המכר ומספקים אלטרנטיבות להבטחת כספי הרוכשים. כך נוצרו פרצות גדולות בחוק, בטח כאשר מדובר על פרויקטים מסוג תמ”א 38, ואף שוני בהיקף הביטחון אשר מעניק החוק לרוכשי הדירות בכל חלופה אפשרית.

להלן החלופות להבטחת כספי הרוכשים על פי חוק המכר דירות:

  1. ערבות בנקאית.
  2. פוליסת ביטוח.
  3. שעבוד דירה או קרקע לטובת הקונה.
  4. רישום הערת אזהרה על דירה או קרקע לטובת הקונה.
  5. העברת בעלות.

אנו נסקור להלן את חלופה מספר 4 – “רישום הערת אזהרה” ונוכיח כי יש להתערב חקיקתית על מנת לתקן מספר עיוותים ולהגן עליכם הרוכשים בצורה ראויה יותר.

ליווי בנקאי סגור – המסלול האולטימטיבי

המסלול הנפוץ להבטחת הרוכשים מקבל לעתים את המינוח – “ליווי בנקאי סגור“. במסגרת הליווי מעניק הבנק המלווה ערבויות לרוכשי הדירות, ומנגד מעמיד הלוואה ליזם לטובת מימון מהלך הפרויקט. הבנק מצדו מבצע בחינה מדוקדקת של הפרויקט לצורך העמדת האשראי ומבקר באופן רציף את התקדמותו, הבנק מונע מתוך אינטרס אישי להבטיח את כספו שלו, אך בצורה עקיפה נהנים רוכשי הדירות או לחלופין בעלי הדירות הקיימות בפרויקטים של תמ”א 38 מפיקוח ובקרה איכותיים.

הבקרה של הבנק המלווה מתחילה בהכרות עם היזם/קבלן – למידת הניסיון המקצועי שלו, ניתוח מבנה החברות ואופן תפעולן, בדיקת דו”חות כספיים ובחינת האיתנות הפיננסית של החברה, בחינת עושר פיננסי של בעלי החברה בתור אלו שעתידים להיות ערבים לכלל התחייבויות החברה. במקביל מבוצעות בקרות על הפרויקט עצמו הן בשלב בחינתו והן למשך כל תקופת הבניה.

ריכזנו עבורכם את תמצית הפעולות אותן מבצע הבנק בליווי בנקאי סגור – הרשימה כמובן עשויה להשתנות בהתאם לנסיבות:

  • בחינה פיננסית של יזם ומעקב שוטף במהלך הפרויקט.
  • בחינה כלכלית של פרויקט ומעקב שוטף במהלך הפרויקט.
  • דרישת הון עצמי של יזם.
  • הסכמה מבוקרת לרישום שעבוד שני לטובת משלימי הון (Mezzanine).
  • חשבון ליווי סגור – הזרמת כספי הרוכשים ישירות לחשבון הליווי המבוקר.
  • מעקב שוטף על התקדמות בניה.
  • מעקב שוטף על חובות לספקים, קבלנים ונותני שירות.
  • מעקב שוטף על תשלומי מע”מ לרשות המיסים.
  • אפשרות משפטית בכל עת להוציא את היזם מהפרויקט אם מפר את ההסכם ולהחליפו.

* ניתן לראות שלצד הבטוחות לרוכשי הדירות עפ”י חוק מכר דירות, מבצע הבנק פיקוח רחב הן על היזם והן על התקדמות הפרויקט.

כיצד עובד מנגנון הבטחת כספי הרוכשים במסלול של הערות אזהרה:

במסלול הערות הזהרה קובע החוק כי ניתן לרשום הערת אזהרה כערובה לכספי הרוכשים (או הדיירים הקיימים בפרויקטים של תמ”א 38) ויחד עם זאת מגביל את קצב הגביה לפי קצב התקדמות הבניה. להלן שלבי התשלומים המקסימאליים המותרים לפי חוק מכר דירות במסלול “הערות אזהרה”:

תאור שלב % לשלב % מצטבר
חתימת הסכם מכר 7% 7%
גמר התקרה של קומת העמודים או גמר הרצפה של הקומה הראשונה במבנה שלא על קומת עמודים 33% 40%
גמר שלד הקומה שבה נבנית הדירה 20% 60%
גמר טיח פנים 15% 75%
גמר טיח חוץ 15% 90%
מסירת הדירה 10% 100%

בבסיס המספרים עומד היגיון פשוט כי בכל שלב תהיה השקעתו של היזם/קבלן גבוהה באופן מהותי, וכך ישמר מאזן האינטרסים בין הרוכשים לבין הקבלן. כך למשל, כאשר מגיע היזם לשלב הרצפה של הקומה הראשונה, ההנחה היא שהיזם ביצע תכנון וקיבל היתר בניה לפרויקט כולו, סיים עבודות עפר, חפירות, כלונסאות, ביסוס וכל שאר העבודות אשר קודמות להקמת הרצפה הראשונה. בשלב הזה קבע המחוקק כי מותר ליזם לקבל עד 40% ממחיר הדירה. בהמשך עוד נחזור לשלב זה ונבין כי אינו מותאם לעסקאות תמ”א 38 ולמעשה מסכן אתכם הדיירים הקיימים.

חוק מכר דירות מגביל את היזם מגביה של 100% מבלי לספק בטוחה כנגד ובכל זאת, דייר אשר רכש דירה בקומה 4 במחיר 2 מש”ח בבניין של 20 דירות ישלם 800 אש”ח בשלב של רצפת קומה ראשונה – מה יעשה אותו דייר עם הרצפה הזאת במידה ויפסיק היזם את הפרויקט בגלל פשיטת רגל או מסיבה אחרת? איזו בטוחה תעמוד לרשותו מלמד חלקו היחסי בקרקע ובבטונים שיצקו עליה? כנראה זה לא ממש יעזור לאותו רוכש – לא בקניית דירה אחרת ולא במימון דמי שכירות לדירה חלופית. כמובן אותו סיכון ילווה את הרוכש ממש עד למסירת הדירה.

היזם קיבל היתר לעבודות עפר וביסוס ויצק את הרצפה הראשונה:

בואו נדבר על מספרים אמתיים כדי לאמוד את מידת הסיכון – בפרויקט שהייתי מעורב בו לפני מספר שנים נבנו כ-100 דירות עם מחיר ממוצע של 1.4 מש”ח, בסיום רצפת קומה ראשונה גבה היזם מכלל הדיירים 40% – 100 דירות * 1.4 מש”ח * 40% = 56 מש”ח! מבחינת הרוכשים נרשמה הערת אזהרה על הקרקע עבורה הופק היתר לעבודות עפר וביסוס בלבד. הפרויקט היה מלווה ע”י עו”ד וכמובן רוכשי הדירות הסתייעו בעורכי דינם. כמובן שמידת הסיכון שלקחו הרוכשים אינה פרופורציונאלית אל מול גובה החשיפה. אז מי באמת עוקב אחרי כל זה? מי מפקח? נשמע קצת כמו מערב פרוע.

ומה קורה אם לא מקבלים משכנתה ?

בעיה נוספת הנוצרת במסלול הערות אזהרה היא חוסר היכולת של הרוכשים לקבל משכנתה עד גמר שלד הבניין, או אפילו עד טופס 4. הדבר עשוי לגרום נזקים עצומים לכל המעורבים. אביא כדוגמא פרויקט שהוזעקתי לחפש פתרון בדמות ליווי פיננסי סגור עקב סיבוכים תזרימיים שנתגלו מאוחר מדי – אדם פרטי וחסר ניסיון השתתף במכרז רשות מקרקעי ישראל (רמ”י) וזכה בקרקע לבניין המיועד המונה כ-20 דירות (כהערת אגב כדאי לשאול איך בכלל מוכרת המדינה קרקע לאדם שזה לא תחום עיסוקו וברור שנרכשת למטרת ספקולציה בלבד?). בכל מקרה, בתום הרכישה החל היזם לחפש למי למכור, הכל כמובן בשיטת הקומבינציה – מצא יזם שחתם אתו על הסכם, תכנן את הפרויקט, התחיל למכור ולבנות. היזם במקרה היה ישר ומסודר מאוד. היזם בנה לעצמו תזרים מזומנים צפוי מסודר ולפיו סגר הסכמים עם קבלנים ועם רוכשים. בשלב מסוים, לאחר קבלת כמה מיליוני ש”ח מהדיירים והתקדמות הבניה התברר ליזם נתון שלא היה מודע אליו קודם – חלק מהדיירים אינם מסוגלים לקחת משכנתא עליה הסתמכו בעת חתימת הסכמי הרכישה. היזם לא יכול היה לשלם לקבלנים ולהמשיך את הפרויקט. במידה ולא היה נמצא פתרון מידי חשבו כמה נזקים הייתה גורמת השיטה לרוכשים.

* נוסיף חטא על פשע ונדגיש כי בפרויקט מעין אלו אין שום פיקוח על היזם – מהו אחוז הגביה בפועל ולאן מעביר אותם – ראה ריכוז מרכיב הפיקוח הבנקאי אשר רשמנו מעלה, במסלול הערות הזהרה אינו קיים כלל.

אז האם באמת מבטח חוק המכר דירות את כספי הרוכשים ?

הקביעה הברורה שלנו היא כי המנגנון מהווה בטוחה למראית עין אך במציאות אינו מגן על הרוכשים, ובטח שאינו עומד בקנה אחד מול ערבות בנקאית לפי חוק מכר.

חוק המכר דירות - ערבות חוק מכר תמא 38

כמה אתם באמת בטוחים בפרויקטים של תמ”א 38 :

אם דיברנו על כשל חוק המכר דירות להעניק בטוחה מספקת לרוכשים חדשים תופתעו לראות כמה אינכם מוגנים בפרויקטים של תמ”א 38. בפרויקטים של חיזוק ותוספות רוב הבנקים הגדולים אינם ששים לספק ליווי בנקאי, תוסיפו לכך כי אנו מצויים בתקופה בה הכסף זול מתמיד, המון קרנות, שותפים, ומשלימי הון מחפשים היכן לזרוק את הכסף כדי להשיג תשואות עודפות – וכך הפך שוק התמ”א 38 / 1 למופקר עם למעלה מ50% מהפרויקטים המבוצעים ללא ליווי בנקאי.

צריך רק להסתובב בשכונותיה של רמת גן כדי להבין כמה עמוקה הבעיה , פרויקטים רבים נטושים, או מצויים עמוק בהפסקת עבודה, בעלי בתים רבים הקריבו את כל רכושם וכעת חיים באתר בניה.

בואו נבין את מידת ההפקרות של חוק מכר דירות בפרויקטים של תמ”א 38:

דיברנו על כך כי במסגרת החוק ניתן לגבות מרוכשי הדירות עד 40% בגמר רצפה של קומה ראשונה.  רוב הפרויקטים בתמ”א 38 המבוצעים ללא ליווי בנקאי מאופיינים בהיקף בניה נמוך. כמו כן, במידת האפשר נהוג למלא את קומת העמודים המפולשת ולבנות דירת קרקע אותה ימכור היזם לרוכש עתידי. כעת בואו נסתכל שוב על אותו סעיף בחוק המכר וננסה לענות על השאלה – מה צריך לעשות יזם כדי לבנות רצפה בקומה ראשונה? והתשובה היא מעט מאוד! אני מזכיר לכם שהנחת היסוד של המחוקק הייתה כי עד לשלב זה ירכוש היזם את הקרקע, יתכנן, יחפור, יסיים את שלד הבניין לרבות קומות המרתף וכו’. כעת בתום עבודות חיזוק השלד עליו להוסיף קירות מעטפת והופס באפשרותו לגבות כבר 60%. נניח שישנה אפשרות להוסיף 2 דירות קרקע והמחיר עבור כל אחת מהן 2 מש”ח. נעשה חישוב פשוט של 60% מ-2 מש”ח ונכפיל ב-2 דירות. מגיעים ל-2.4 מש”ח הניתנים לגביה באופן חוקי לגמרי. בואו נזכור כי מדובר בפרויקטים קטנים בהם גובה הערבות הבנקאית לרוב לא עולה על 700 אש”ח. ניתן לראות במצב זה כי תקבולי היזם גבוהים מכל הוצאותיו עד לאותה נקודה זאת אחרי שהעמסנו את ערבות הביצוע המופקת עבור בעלי הדירות הקיימים. ככל שהיזם פושט את הרגל או מתנהג בצורה לא ישרה הדיירים המקוריים נמצאים בסיכון עצום.

שוב נזכיר כי בהעדר ליווי בנקאי , שלא מתחייב בפרויקטים מסוג זה, המבנה המימוני פרוץ לגמרי ולרוב לא מבוצעת בקרה פיננסית – בכך מתאפשרת פריצות בכל הקשור לתהליך המימון והבקרה של פרויקטים מעין אלו.

בנוסף יש לזכור שהדיירים המקוריים הם בעלי הזכויות ולכן כל התחייבויות היזם בקשר לפרויקט כגון התחייבויות לספקים, קבלנים, נותני שירות, רשויות המס וכו’ עשויות להתגלגל במישרין או בעקיפין אל הדיירים – יתכן מצב שדיירים שרצו בסופו של דבר לחזק את הבניין ימצאו את עצמם בהסתבכויות משפטיות ארוכות שנים, יישאו בתשלומים רבים ויגורו תקופה מחייהם באתר בניה.

יזמים רבים מפרשים את החוק כך שמותר להם לגבות עד 40% לא רק מדירות הקרקע אלא גם מכל דירות הפרויקט. הם מפרשים את החוק כראות עיניהם וזאת כי אין אכיפה מסודרת על תהליך הגביה במסלול הערות הזהרה.

בתהליך התחדשות עירונית? אל תוותרו על ליווי מקצועי בכל שלבי התהליך

כולם ערים לבעיה אך מה הפתרון:

מהדוגמאות הנ”ל ניתן לראות כי סעיף 2.4 לחוק המכר המדבר על בטוחה של הערת אזהרה אינו מגן מספיק בפרויקטים של תמ”א 38 חיזוק, והינו מסוכן לא רק לרוכשי הדירות אלא גם עבור הדיירים הקיימים.

עורכי דין רבים איתם קיימנו דיונים בנושא גורסים כי יש צורך להגביל את היזם בהסכם על קצב מכירות. ראשית,  מי יפקח ויוודא באמת כי אין מכירות והיזם משקיע את כספו בפרויקט. שנית, אם להגביל את היזם יותר מדי, יתכן שהוא לא יהיה מסוגל לבצע את הפרויקט ויפשוט רגל דווקא בגלל זה.

הבעיה ברורה ומה הפתרון? אולי נחכה בסבלנות עד שהמחוקק יתקן את החוק? אבל זה יכול לקחת הרבה זמן. צריך לקרות אסון בקנה מידה גדול כדי שבאמת יחשבו על שינוי החוק (ראה ערך חפציבה).

אז מה עושים? ראשית, הדיירים בפרויקטים כאלה חייבים להבין את רמת הסיכון אליו הם חשופים. תפקידו של עורך דין הדיירים להסביר היטב מה יכול לקרות אם היזם יפשוט את הרגל או יתנהג בצורה לא ישרה או סתם יעשה טעויות בפרויקט. עורכי הדין חייבים לחדד לדיירים שלא די בערבות שהיזם מסכים לתת אלא שאיתנות פיננסית של יזם ופיקוח הנדסי ופיננסי הדוק על הפרויקט מהווים עבור הדיירים בטוחה אפילו יותר חשובה מאשר ערבות.

לצד גידור והבנת הסיכונים אל לנו להיכנס לקיצוניות השנייה שקיימת בשוק. חלק מהדיירים שמעו שהם צריכים ליווי בנקאי ודורשים זאת גם במחיר שלא מתקיים פרויקט כלל. לפעמים בנקים לא רוצים ללוות פרויקטים קטנים ולפעמים יזמים לא מוכנים להתחייב לליווי בנקאי כי עלויות הליווי מורידות את רווחיות הפרויקט עד לכדי חוסר כדאיות של ממש. חלק מהותי בעמלות הליווי מהווה דמי סיכון עבור הבנק בגין ערבויות חוק המכר והלוואות אותן הוא מקצה לרוכשים חדשים – שני אלו מעמיסים על הפרויקטים על לא תורמים מאום לדיירים המקוריים בפרויקט תמ”א 38. מה שכן רלוונטי עבור הדיירים הוא מרכיב הפיקוח על פרויקט המבוצע במעגל כספי סגור – זה בדיוק ההסבר אותו היינו רוצים לשמוע מעורך הדין המלווה את הדיירים.

בהעדר אפשרות לליווי בנקאי קיימות חלופות

בפרויקטים רבים של עיבוי וחיזוק, ובהעדר אופציה של ליווי בנקאי, באפשרות בעלי הדירות למנות מפקח תמ"א 38 עם יכולות בקרה בפאן הפיננסי, למעשה לנסות לחכות את מרכיב הפיקוח הפיננסי שהוא המרכיב החשוב ביותר עבור דיירים קיימים בפרויקט תמ”א 38. מבחינת היזם מדובר בעלויות זניחות בהשוואה לעלויות מימון בנקאי. מעבר לכך, עבור הדיירים מדובר בבדיקה מעולה בפני עצמה. אם היזם אינו מסכים להתנהלות בצורה שקופה סביר כי יש לדיירים ממה לחשוש.

לסיכום ניתן להגיד שפתרון החוק בפרויקטי תמ”א 38 עם הערות אזהרה מאוד מסוכן לדיירים ללא פיקוח על התנהלות הפרויקט במעגל כספי סגור. עורכי הדין חייבים ליידע על כך את הלקוחות שלהם, הדיירים צריכים לדעת שיש להם אחריות וזכות לדאוג לפיקוח נאות כדי לא לבכות כאשר יהיה מאוחר מדי.

לקבלת פרטים נוספים בנושא פיקוח בניה ופיקוח פיננסי על הפרויקט שלכם תוכלו להשאיר פרטיכם בטופס צור קשר או במייל office@afikim38.co.il

לקריאה נוספת: דייר סרבן בפינוי בינוי | השיטה לחלוקת תמורה בין בעלי הדירות בפרויקט תמ"א 38/2 לפינוי בינוי

המסלול המועדף בפינוי בינוי בשנים הקרובות

לאחרונה אנו עדים להתפתחויות משמעויות בתחום ההתחדשות העירונית – ראשי ערים מעדיפים "תכנון מתחמי" ארוך טווח, כזה שיאפשר להם לתכנן את המשך מגמת ההצטופפות בצורה בריאה, תוך התחשבות בתשתית העירונית והציבורית. "הגישה החדשה" איננה הכרזת מלחמה של ראשי הערים על חיזוק הבניינים לפי תמ"א 38, אלא הבנה עמוקה כי ההתחדשות העירונית איננה תופעה חולפת, אלא מדיניות ארוכת טווח, אותה צריך לתכנן ולנהל.

הכתובת הייתה על הקיר

שינוי המגמה מפרויקטים נקודתיים של תמ"א 38 לפרויקטים רחבי היקף של פינוי בינוי במסלולים השונים לא קרה בן רגע. בשנת 2016 אושר חוק להקמת הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית. מתחילת פעילותה נוהגת הרשות להוציא דו"ח שנתי מסכם הכולל נתונים סטטיסטיים אודות סוג הפרויקטים, היקפם וקצב התקדמותם. בראיה רחבה מתחילת פעילות הרשות אנו רואים האצה מאסיבית של פרויקטים מסוג פינוי בינוי במסלול רשויות.

מטרת המאמר היא להנגיש לציבור הרחב את ממצאי הגידול בהיקף הפרויקטים מסוג פינוי בינוי על פני תמ"א 38, ולדלות את הנתונים המשמעותיים אשר ביכולתם לחזות את המגמות בתחום פינוי בינוי ותמ"א 38.

לצורך הנוחות נפרט ראשית את המסלולים האפשריים בהתחדשות עירונית:
  1. תמ"א 38/1 – חיזוק הבניין ותוספת דירות על גבי הקיים.
  2. תמ"א 38/2 – הריסת בניין קיים ובניית חדש. בקשת היתר בסמכות רשות מקומית.
  3. פינוי בינוי במסלול מיסוי (יזמים) – שינוי תוכנית בניין עיר (תב"ע) בסמכות וועדה מחוזית ולאחר מכן בקשת היתר בסמכות רשות מקומית.
  4. פינוי בינוי במסלול רשויות – שינוי תוכנית בניין עיר (תב"ע) בסמכות וועדה מחוזית ורק לאחר מכן בקשת היתר בסמכות רשות מקומית. שינוי התב"ע מטופל ע"י רשות מקומית ולאחריו נכנס יזם לתמונה. במהלך השנים האחרונות אושרו תקציבי עתק להאצת קידום המתחמים במסלול הזה. לאחר השלמת התכנון, תדרוש הרשות החזר הוצאות מיזמים ובכך תמחזר את ההון לתכנון מתחמים נוספים.
פינוי בינוי - המסלול המועדף

בהליך התחדשות עירונית ? פנו עוד היום לקבלת ההצעה הטובה ביותר לפרויקט שלכם

התעצמות ההתחדשות העירונית

להלן החידושים וההתפתחויות האחרונות בתחום:
  • הוגדלה כמות של המנהלות.
    כעת פועלות 53 מנהלות. המנהלות הם גופים חיצוניים לעיריה, מתוקצבים ברובן ע"י משרד
    השיכון, ותפקידן להיות בקשר עם הגורמים הרלוונטיים ברשויות מקומיות, לסייע באפיון
    צרכי האוכלוסייה הקיימת, שמירת הקשר עם התושבים מתוך מטרה לקדם תהליכי התחדשות
    עירונית.
  • נכנס לתוקף חוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי בינוי) המסדיר את
    היחסים בין היזם ובעלי דירות. לקריאה נוספת – החוק שיאיץ מתחמי פינוי.
  • פורסמו תקנות עם
    הנחה בארנונה לדיירים הממשיכים לגור בפרויקט לאחר הקמתו מחדש. ההנחה הינה עבור
    שטח התוספת והיא ניתנת בצורה מדורגת במשך 5 שנים.
  • פורסם קטלוג תמ"א 38/1 שבו תוארו כל סוגי הבניינים שבהם נהוג לבצע פרויקט של חיזוק
    ותוספת דירות.
  • פורסם מדריך להכנת דו"ח חברתי במיזמי התחדשות עירונית (מתחמי פינוי
    בינוי). מפורטים בו דרכי השגת הנתונים ואופן השימוש בהם. מטרת הסקר החברתי היא
    הבנת מרקם האכלוסיה הקיים וצרכיו, במטרה לתכנן פרויקט התואם את צרכי האוכלוסיה
    הקיימת ככל שניתן.
  • פורסם מדריך עבודה חברתית בפינוי בינוי (מסלול מיסוי) שבו מודגשת חשיבות עבודת
    היזמים עם בעלי דירות בהליכי התחדשות עירונית.
  • פורסם מדריך לזכויות דיירי הדיור הציבורי בפרויקטים של התחדשות עירונית.
  • נערכו קורסים לעובדי המנהלות להתחדשות עירונית.
  • נערכו ימי עיון למנהלי המנהלות ולאנשי מקצוע מהרשויות המקומיות.
  • נערכו קורסים להכשרת יועצים חברתיים. קורסים אלו היו הכשרת בסיס לתפקיד, וכללו בין היתר
    העמקה בתפקידי היועץ החברתי, כולל הכנת דו"ח חברתי והטמעתו, ליווי התארגנויות
    בעלי דירות, ליווי תהליכי שיתוף הציבור ועוד.
  • נערכו קורסים רבים להדרכת תושבים ולהכשרתם. בקורסים האלה
    ניתנו לתושבים כלים ליזום פרויקטים ולארגן בעלי דירות.

התעצמות התחדשות עירונית – המספרים:

מסלול חיזוק ועיבוי נדחף ע"י מסלול הריסה – היתרי בניה על פני השנים –

מסלול פינוי בינוי – רשויות מקומיות –

מסלול פינוי בינוי רשויות מקומיות
מגמה על פני שנים:
שלב שנים 2008-2015 (8 שנים)סה"כ שנים 2008-2015 (8 שנים)ממוצע לשנה שנים 2016-2018 (3 שנים) – סה"כ שנים 2016-2018 (3 שנים) – ממוצע לשנה
הכרזה – מתחמים 33 4.1 27 9.0
הכרזה – יח"ד מוצעות 25,515 3,189 29,498 9,833
אישור תוכנית – מתחמים 82 10.2 14 4.7
אישור תוכנית – יח"ד מוצעות 34,079 4,260 6,743 2,248
פרקי הזמן מהכרזת מתחם במסלול הרשויות המקומיות ועד לאישור התוכנית:
  2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018
חודשים 97 65 79 82 83 110 143 125 92 98 139
שנים 8.1 5.4 6.6 6.8 6.9 9.2 11.9 10.4 7.7 8.2 11.6

פינוי בינוי מסלול מיסוי (יזמים):

פינוי בינוי מסלול מיסוי (יזמים)

מגמה על פני שנים:
שלב שנים 2008-2015 (8 שנים)סה"כ שנים 2008-2015 (8 שנים)ממוצע לשנה שנים 2016-2018 (3 שנים)סה"כ שנים 2016-2018 (3 שנים)ממוצע לשנה
החלטה מקדמית – מתחמים 150 18.8 139 46.3
החלטה מקדמית – יח"ד מוצעות 74,832 9,354 72,320 24,107
הכרזה – מתחמים 21 2.6 37 12.3
הכרזה – יח"ד מוצעות 7,595 949.4 14,423 4,807.7
אישור תוכנית – מתחמים 27 3.4 52 17.3
אישור תוכנית – יח"ד מוצעות 11,987 1,498.4 21,883 7,294.3
בקשות והיתרים בתמ"א 38 על פי שנים (מספר מבנים):
שנה בקשות היתרים
2010 169 44
2011 265 84
2012 429 115
2013 805 220
2014 1,072 308
2015 1,007 471
2016 797 488
2017 768 467
2018 633 540

יותר פינוי בינוי – פחות תמ"א 38

בזמן שבתמ"א 38 אנו רואים מגמת התייצבות, בתחום הפינוי בינוי חלה מגמת התעצמות ברורה בכל שלבי הפרויקט – רוב מאמצי הרשות להתחדשות מושקעים בתחום פינוי בינוי.

בשנים האחרונות חל שינוי נוסף – מספר ראשי ערים הצטרפו למגמה אותה מתווה מנהל התכנון והביעו תמיכתם בפרויקטים מסוג פינוי בינוי על פני תמ"א 38. אמנם תכנון מתחמי כרוך במשך זמן ארוך עד להתממשות הפרויקט, אך בראיה ארוכת טווח אנו מוצאים הגיון בתכנון ארוך טווח המאפשר מתן פתרונות ריאליים לתשתיות הציבוריות, וביכולתו לממש התחדשות עירונית במובן הרחב ביותר תוך איזון מתבקש בין ציפוף האוכלוסיה, לפתרונות תשתיתיים וחברתיים.

לקריאה נוספת: השיטה לחלוקת התמורה בין בעלי הדירות בפרויקט תמ"א 38/2 ופינוי בינוי, טעויות נפוצות ברכישת דירה בפרויקט תמ"א / פינוי בינוי.

פרויקט תמ"א 38 – אפשרויות מימון, סיכונים, עלויות

שוק ההתחדשות העירונית בהובלת פרויקטים מסוג תמ"א 38 פותח את דלתותיו בפני יותר ויותר יזמים – רף כניסה אפסי בהשוואה לרכישת קרקע, בצירוף ריביות נמוכות ושיטות מימון מגוונות, מספק קרקע פורייה (ופרוצה) לגידול יזמים.

אפיק "מימון תמ"א 38" דוהר קדימה תוך ניצול רף הכניסה הנמוך והמומנטום המושלם ובכך מייצר עבור היזמים מגוון כלים למימון פרויקט תמ"א 38. לגבי לקוחות הקצה- הרי הם בעלי הדירות- מינוף יתר מעמיד אותם בסיכון גדול יותר, אך לא בהכרח שהם ידעו זאת. נרחיב על כך במאמר אחר.

המאמר הבא הינו ראשון מסוגו, ובו אנו חושפים אתכם לעולם מימון תמ"א 38 – בזה אחר זה אנו פורטים את שלבי המימון בפרויקט תמ"א 38 וסה"כ האפשרויות הלגיטמיות למימון הפרויקט.

כדי להקל עליכם, חילקנו את פרויקט התמ"א לשלביו השונים תוך פירוט קומבינציות המימון העומדות בפני היזם בכל שלב ושלב.

שלב א – Seed Money – טרם היתר

החל מהחתמת 80% מדיירי הבנין/מתחם ועד קבלת החלטת ועדה מקומית או קבלת שובר תשלום אגרות.
שלב זה מאופיין בסיכון גבוה מכיוון שאין שום ודאות בקבלת היתרי בניה והוצאת הפרויקט לפועל, בנוסף אין ליזם בשלב זה בטוחה במקרקעין מכיוון שהעסקה הופכת לברת מימוש רק בעת עמידה בתנאים מתלים כפי שהוגדרו בהסכם מול בעלי הקרקע, קבלת היתר בניה (תשלום אגרות) ורישום בפועל של יחידה רישומית שבה נרשמות זכויותיו של היזם במקרקעין בפרויקט.
עלויות שלב טרום ההיתר – כדי לצלוח את תנאי הרישוי למול הועדות השונות, נדרש להיעזר בכ-20 יועצים שונים, ואדריכל כמובן, סה"כ נדרש בממוצע בין 400,000 ₪ ל- 1,000,000 ₪ תלוי בגודל הפרויקט.

אפשרויות למימון פרויקט תמ"א 38 בשלב טרום היתר:

מימון פיננסי ממשקיע פרטי או קרן השקעות – מתחלק לשתי אופציות מימון:

  1. הלוואה בריבית אשר נעה בטווח של 18-20% ריבית שנתית, זמן ההלוואה לא יעלה על שנה וחצי עד שנתיים מקסימום.
  2. כניסה כשותף לרווחים בפרויקט – גם כאן שתי אופציות מקובלות :
    א – שותפות של 15-25% מרווחי הפרויקט כנגד מימון שלב טרום ההיתר.
    ב – שותפות של 35-50% ומימון שלב טרום ההיתר + הון עצמי נדרש לליווי הפרויקט עם קבלת היתר בניה (ראה שלב ב').

קבלת שירותים מחבורת יועצים מאוגדת:

כפי שציינו, כדי לקדם את שלבי התכנון ולהגיע להיתר המיוחל על היזם לשלם לאדריכל, מהנדס ושלל יועצים סכומים לא מבוטלים, בפרויקטים של כמה עשרות יח"ד בהריסה ובניה, תשלום עבור שלב זה עשוי לעלות עד כ- 1 מליון ש"ח.

יותר פרויקטים נעזרים בחבורות יועצים המוכנים לוותר על שכר הטרחה במיידי ובלבד שיקבלו הרבה יותר בשלבים מתקדמים יותר.

התמורות לצוות ניתנות באחד מ 3 מסלולים אפשריים :
  • עם קבלת ההיתר והעמדת חשבון הליווי תשלום בשווי 150% מהתשלום המקורי אותו אמור היה לקבל כל יועץ.
  • תשלום מרווחי הפרויקט בסוף הפרויקט לפי 200% מהתשלום המקורי אותו אמור היה לקבל כל יועץ.
  • קבלת דירה/זכויות בניה בפרויקט בסוף הפרויקט לפי מו"מ עם נציג הצוות (במקרה בו קיים פער ישולם תמורת הפער ע"י צוות היועצים).

גידור סיכונים בעסקת קומבינציה - מימון תמ"א 38

 

 שלב ב – החלטת ועדה למתן היתר בתנאים:

מקבלת החלטת ועדה מקומית או קבלת שובר תשלום אגרות.

היזם נמצא בשלב שבו מרכיב הוודאות לגבי מימוש העסקה גובר וניתן לראות את אופק זכויות הבניה ואת תכנית הבניה המפורטת לקראת קבלת חשבון אגרות, היטלים והיתר הבניה.

בשלב זה רצוי שהיזם ידאג לרישום תת חלקה שתהווה את היחידה הרישומית שבה מעוגנות זכויות הבניה שלו בפרויקט.
כאן מתחיל היזם בסגירות פיננסיות למימון הפרויקט מול – בנקים, קרנות חוץ בנקאיות, משקיעים פרטיים, שותפויות והשילובים ביניהם, להלן פירוט העבודה למול הגופים השונים :

עבודת היזם מול הבנקים לאחר קבלת החלטת ועדה:

היזם פונה לשמאי מוכר ע"י הבנקים איתם הוא מעוניין לבדוק אופציה לליווי בנקאי לפרויקט, ולאחר מכן ניגש השמאי להכנת דו"ח אפס לניתוח עלויות הכנסות ורווחי הפרויקט, עם סיום הכנת "דו"ח האפס" היזם מתחיל תהליך מול הבנקים שלוקח בין 3-6 חודשים לסגירת הסכם ליווי בנקאי לפרויקט

השלב הראשון בתהליך קבלת ליווי בנקאי לפרויקט תמ"א הוא פגישה עם הבנק וקביעת מסגרת ההבנות הראשונית בין היזם לבנק לגבי נתונים מסחריים ופיננסיים הקשורים בפרויקט והכוללים – הון עצמי, פריסייל, השלמת הון עצמי, מסגרות ותנאי האשראי העמלות והריביות, ובמקביל הבנק מוציא דרישת חומרים ליזם לשם בדיקת הפרויקט, עם סיום האנליזה מטעם הבנק, חותמים הצדדים על הסכם הליווי.

קרנות חוץ בנקאיות – קיימות 3 סוגי קרנות למימון פרויקט תמ"א 38:

  1. תחליף בנק – קרנות אלו מעמידות ליזם השלמת הון עצמי (עד 75% השלמת הון) + חוב בכיר + ערבויות חוק מכר ומשמשות כתחליף בנקאי מלא.
  2. קרנות המשמשות כתחליף מימוני לבנק ואינן מנפקות ערבויות חוק מכר, קרנות אלו מעמידות מימון מלא לפרויקט (50-70% מעלויות כלל הפרויקט).
  3. השלמת הון עצמי- הלוואות מזנין – קרנות המעמידות השלמה/העמדה של הון עצמי בעיקר לעסקאות המלוות ע"י הבנקים, קרנות אלו מעמידות הון בשיעור של 50-100% מההון העצמי (בעיקר הגבלה של הבנקים על היקף השלמת ההון ומקבלות משכנתא מדרגה שניה אחרי הבנק.

משקיעים פרטיים – מתחלקים ל 2 סוגים מרכזיים:

  1. משקיע אשר מעמיד הלוואות לפרויקטים בשלב ההיתר תמורת תשואה שנתית.
  2. משקיע שמעמיד הלוואות בכל שלב כנגד שעבוד נכסי היזם.

שותפים – מתחלקים ל 3 סוגים מרכזיים:

  1. משקיע אקטיבי שנכנס שווה בשווה עם היזם וחולק איתו את משימות ניהול הפרויקט.
  2. משקיע שותף שנכנס לפרויקט החל משלב החתמת 80% מדיירי הבנין ועד מלוא ההון העצמי, עם בנק או בלעדיו, בערכים של 35%-50% מרווחי הפרויקט (עם או בלי מינ' תשואה שנתית).
  3. משקיע שותף שנכנס לפרויקט בשלב היתרי הבניה עם בנק או בלעדיו, בערכים של 40-50% מרווחי הפרויקט (עם או בלי מינ' תשואה שנתית).

בתהליך תמ"א 38? השאירו פרטיכם ואנו ניצור קשר בהקדם

לקריאה נוספת: ניהול פינוי בינוי – עשה זאת נכון | ניתוח זכויות בניה פינוי בינוי

מכוני בקרה – הכירו את השותף החדש בהליך הרישוי

לאחר אסון ורסאי ופרסום מסקנות ועדת זיילר לעניין בטיחות מבנים, הגיע מנהל התכנון לכדי הבנה כי יש להקים גוף לייעול ושיפור תהליכי התכנון והביצוע וכך התקבלה החלטה על הקמת מכוני בקרה, מהלך שנדחה מספר פעמים ויצא לפועל בתאריך 06.07.2021 כיום פועלים 6 מכוני בקרה מורשים המחויבים לקבל כל בקשה המופנית אליהם ללא תלות במיקומו הגיאוגרפי של הפרויקט.

למעשה, מדובר בשותף חדש בפרויקט להליך הרישוי והביצוע, המטרות כמובן טובות ומבורכות אך קיימים אתגרים רבים – בעיקר בממשק בין הגופים – מכון בקרה ורשות הרישוי. בצד העלויות, כמובן הכל מושת על היזם (למעט רשויות כיבוי אש ופקע"ר).

במאמר זה נשפוך קצת אור על עבודת מכון הבקרה, חלוקת סמכויות מול היזם ורשויות הרישוי, עלויות, ומספר טיפים בהערכות לעבודה עם מכון בקרה.

מכוני בקרה - רישוי באמצעות מכון בקרה

מטרת מכוני הבקרה

מכון בקרה יכנס לפעולה החל משלב פתיחת הבקשה להיתר ועד קבלת תעודת הגמר. מטרות מכון הבקרה לפי הגדרת מנהל התכנון –

  • ביצוע בקרה הנדסית, בדיקה מקצועית של נספחי התכן – מעלה את רמת התכנון של המתכננים ואיכות הביצוע של הקבלנים.
  • ייעול הליכי הרישוי על ידי קיבוץ גורמים מאשרים במכון בקרה – כלי עזר גם לעורך הבקשה.
  • שיפור איכות הבניה על ידי עמידתה בהוראות התכן וקוד הבניה – בחינה והתאמה לתקנים המעודכנים ביותר.

למי זה רלוונטי

חובת ליווי של מכון בקרה נכנס לתוקף ומחויב עפ"י חוק עבור סוגי הפרויקטים הבאים : בנייה רוויה חדשה למגורים, מבנה המכיל 6 יחידות דיור לפחות, מבנה בן 2 קומות לפחות, גובה המבנה עד 29 מ', בקשות להיתר במסגרת תמ"א 38/2. (חיזוק ותוספות – תמ"א 38/1 – אינו מחויב מכון בקרה).

חלוקת התפקידים בין מכון הבקרה לרשות הרישוי:

הוגי מכוני הבקרה ניסו לחלק סמכויות מבלי ליצור כפילויות, וזאת במטרה כאמור לייעל את הליכי התכנון והבניה. בפועל, אנו מזהים מספר כשלים מובנים וכאלו שעוד יתגלו בתקופת ההרצה, ושנות הפעילות הראשונות של מכוני הבקרה, בתקווה כי יצליחו לעמוד ביעדים השאפתניים לשמם נוצרו.

באשר לעבודה מול יועצים – מכוני הבקרה אינם מחליפים את עורכי המשנה (יועצים), אך מבטל עבודה מול רשות הכבאות ופקע"ר.

מכוני בקרה – הרצה ראשונית

במשרדנו מקודמות מספר בקשות להיתר בליווי מכון בקרה, בקשות אלו מלוות ע"י מכון בקרה עפ"י בחירתו של היזם, עוד מהתקופה בה שימוש במכוני הבקרה היה בגדר רשות ואף ניתן תמריץ מהמדינה ע"ס 20,000 ₪ . בקשות אלו הם הראשונות המצויות בשלב בקרת תכן בשילוב מכון בקרה.

על פי מצגת מנהל התכנון מדובר בהליכים המיועדים להתבצע במקביל. בפועל התהליך מסורבל דיו, וגורם לעיכוב נוסף כיוון שעד שהרשות המקומית לא מסיימת בדיקת תכנית להיתר וקליטת כל התנאים להיתר, אין באפשרותה להעביר בקשה ברישוי זמין לטיפול בקרת תכן הנדסית במכון הבקרה.

כמובן שלא איבדנו זמן יקר ופנינו באופן יזום עם כל החומר הנדרש (יש לא מעט !) למכון בקרה ודאגנו לבדיקה ללא תלות ברישוי זמין. בכך חסכנו זמן יקר ויצרנו מצב בו הבקשה תגיע למכון בקרה כבר לאחר בדיקה, שם הסתיימה הפרוצדורה של מתן אישור ברישוי זמין תוך זמן קצר.

רשימת דרישות של מכון בקרה חרגה מהדרישות שהיו בתיק מידע / מהנדס חיצוני מטעם העירייה/מחלקות ורשויות שונות, גרמה לזמן והוצאת כספים נוספים. הפתעות הם מנת חלקם של היזמים ומנהלי הפרויקטים, למרות זאת, תמיד נעדיף להיערך לפני כל שלב ולעדכן את האקסלים כך שגם מחלקת הכספים לא תופתע.

כמה נשלם עבור שירותיו של מכון בקרה ? ואילו משאבים נוספים נדרשים מהיזמים?

דוגמא לחישוב אגרת מכון בקרה (עבור בקרת תכן וביצוע):

מכון בקרה - חישוב אגרת רישוי באמצעות מכוני בקרה

כבר נתקלנו במספר הבדלים בעלויות מכוני בקרה – על מנת להבין איך עובד לוח התשלומים בהליך החדש מומלץ לבדוק ולהשוות הצעות מכל המכונים, ממש כמו תיאום יועץ חדש.

גם כאן יש לקחת בחשבון את לוחות הזמנים לקבלת הצעות, בדיקת הסכמים, לימוד והבנת סכמות של ביצוע התשלומים עפ"י אתר מנהל התכנון (היות ולא בכל ההסכמים ניתן להבין כיצד יעבוד הליך החיוב).

דוגמה של אחת הסכמות (מתוך אתר מנהל התכנון):

סכמת תשלומים בשלב תכן באמצעות מכון בקרה
  • "בעת התקשרות ישולמו 30% מהאגרה"- אז באיזה שלב כדאי לחתום מול מכון הבקרה?
  • "בעת הגשת בקשה להנפקת חוו"ד מסכמת לבקרת הביצוע, תשולם יתרת האגרה – 40% ובנוסף ישולמו האגרות בעד הביקורים החוזרים ו/ או הנוספים שבוצעו".
  • היזם יצטרך ללמוד ולממן מכיסו את התשלומים, ללמוד איך עובד לוח התשלומים ולדאוג להימנע מתשלום עודף בעת ביקורים חוזרים או היתרי שינויים.
  • ומה לגבי בניה בפריפריה? כיום ממוקמים מכוני בקרה באזור המרכז וירושלים. האם על היזם לשלם תוספת מרחק עבור הביקורים ? האם המרחק יכול לגרום לעיכובים בהגעה לביקורים באתר ורדיפה מתמדת המוכרת לנו ממשרדים אחרים כמו כיבוי אש ופקע"ר?, האם ביד אחת נחסכו מאתנו שעות התיאום הרבות בעבודה מול גורמים ביורוקרטיים אלו, וביד השנייה נדרש לעבודה סיזיפית ומתישה מול מכון בקרה, האם יצא שכרנו בהפסדנו? ימים יגידו.

התקשרות עם מכון בקרה – ללא אפשרות מיקוח

הנה מקצת הסעיפים הבעייתיים בהם נתקלנו בבואנו להתקשר עם מכון בקרה:

  • הוספת מכון הבקרה כמוטב בפוליסת הביטוח צד ג – " אחריות הלקוח כלפי מכון הבקרה תחול גם לגבי מקרים שיתגלו לאחר תקופת תום ההסכם. הלקוח מתחייב לערוך ולקיים, החל ממועד חתימת ההסכם ובמשך כל תקופת ההסכם, באמצעות חברת ביטוח מורשית כדין ובעלת מוניטין, ביטוח אחריות כלפי צד שלישי לכל פגיעה או נזק לגופו ו/או לרכושו של כל אדם ו/או גוף שהוא ואשר יגרם, במישרין ו/או בעקיפין, מהתקשרות בהסכם זה. הלקוח מתחייב להמציא למכון הבקרה, לא יאוחר משלושים (30) יום מחתימת ההסכם, אישור בדבר עריכת הביטוח כאמור לעיל, כשהוא חתום על ידי המבטח, וכן התחייבות שהפוליסה לא תצומצם, ולא תבוטל במשך כל תקופת ההסכם. הלקוח יוסיף לפוליסה את מכון הבקרה כמוטב נוסף בגין חבות למעשי ו/או מחדלי הלקוח"
  • איך אפשר בלי סעיפי כסת"ח –  "הלקוח מתחייב להודיע למכון בקרה מראש על כל תוספת עבודה ו/או עיכובים ו/שינוי בתכנון ו/או במהלך הביצוע ו/או בלוחות הזמנים" – האם אפשר לדעת "מראש" על שינויים במהלך התכנון? אפשר לדעת "מראש" שהפרויקט יכנס במהלך הביצוע להליך של היתר שינויים מחוסר ברירה? או אולי עיכובים בביצוע מסיבות שונות ומשונות.
  • אז מי קובע את העלויות? – "תחשיב התמורה יעשה ויקבע ע"י מכון הבקרה בהתאם לנקוב ולמפורט בתקנות מכוני הבקרה, ויפורט בנספח א' להסכם זה". מכון בקרה לא יכול לקבוע תחשיב כי מי שקבע אותו זה מנהל התכנון, למרות זאת מצאנו סעיף זה באחד מהסכמי ההתקשרות מול מכון בקרה.
  • שוטף + כמה?? "מכון הבקרה יעביר ללקוח דרישה באשר לסכום התוספת לתמורה תוך ציון בגין מה מחויבת התוספת והלקוח ישלם למכון הסכום הנדרש בגין תוספת התמורה בתוך 5 ימי עסקים מיום שהועברה לו הדרישה." כבר ניתן לזהות עיכובים בביקורים לאכלוס עקב אי הסדרת תשלום בזמן לפי פרשנות מכון בקרה.
  • החוק לא מאפשר החלפת מכון בקרה אבל אם במקרה…."בוטל הסכם ההתקשרות, ישלם הלקוח למכון הבקרה את כל התשלומים המגיעים לו עד יום הביטול. בתוספת מחצית התשלום של השלב הבא ותשלום על עבודות נוספות שבוצעו עפ"י תקנת מכוני בקרה".
  • "הלקוח ישפה את המכון הבקרה בגין כל תביעה, דרישה, נזק או סכום שיאלץ לשלם לצד ג' כפיצוי על נזק שנגרם עקב כל מעשה ו/או מחדל מצד הלקוח ו/או מצד מי מטעמו בקשר להתחייבויות הלקוח עפ"י דין"

גם זה יעבור.

צריך להבין כי מדובר בגוף חדש שיתלווה ליזם בכל שלבי הפרויקט לרבות שלבי הביצוע, ביקורות אכלוס ותעודת גמר. כיצד יעמדו מכוני הבקרה באתגרים הניצבים בפניהם, האם יצליחו לייעל את תהליכי הרישוי והביצוע הן מבחינת איכות והן מבחינת לוחות זמנים? ימים יגידו.

כפי שלמדנו את הרישוי הזמין, מצאנו ושיפורנו את שיטות העבודה, התקשורת והבקרה. כך הטמעת הטיפול של מכוני הבקרה תדרוש עבודה רבה של כל הצדדים המעורבים – מנהלי פרויקטים, צוות תכנוני, מפקחי בניה וכמובן הכיס של היזם. מיצוי המהלך באופן רוחבי יתפרס להערכתי על פני מספר שנים.

יש לכם שאלה בנושא רישוי?

מעוניינים בניהול אפקטיבי של צוות התכנון עד להוצאת היתר הבניה המיוחל?


אני כאן בשבילכם!!

ויקי ריצנר, רישוי בניה

073-787-38-38

vicky@afikim38.co.il

לקריאה נוספת: קידום היתר בניה בצל הקורונה, מכשולים בהפקת היתר בניה בעידן של מציאות משתנה