חיזוק מבנים – תקן 413 ללא קומת עמודים מפולשת

רבים שוכחים כי תמ"א 38/1 נועדה בראש ובראשונה לצורך חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה צפויות, ורק לאחר מכן לספק ולתמוך בשאר היתרונות הנגזרים מיישום רחב היקף של התכנית. למעשה ההכרח היחידי לקבלת הזכויות מכוח תמ"א 38 הוא חיזוק המבנה לפי תקן 413, אך האם חיזוק מבנים לפי התקן (2413) אפשרי ליישום בכל בניין?

לפני שנבחן פתרון פרקטי המיושם כבר היום בחלק מהבניינים רצינו לעשות סקירה קצרה אודות שיטות  לחיזוק מבנים לפי תמ"א 38 וכיצד קובע מהנדס הקונסטרוקציה את אופן ביסוס המבנה הרלוונטי עפ"י תקן 413.

ראשית יש להכיר את סוג הקרקע:

הלחצים המופעלים מעצם בניית הקומות החדשות חייבים להישען על יסודות חדשים כדי לא להעביר את העומס על התשתית הישנה שלא תוכננה לשאת עומסים שכאלו. לכן מתכננים עמודים חדשים הנצמדים לעמודים הקיימים. עצם ההצמדות גורמת להגברת העומס על הקרקע, והחשש שמא ישקע הביסוס החדש והישן אל תוך הקרקע.

בקרקע חרסיתית מבצעים חיזוק מבנים באמצעות כלונס, אשר עובד על חיכוך המעטפת עם האדמה, ולכן יש להגדיל את העומק ולעבות את היסוד הקיים על מנת לקבל את התוצאה הרצויה ולהקטין את הסיכון, לרוב קוטר הכלונסאות בבניינים של תמ"א 38 יהיה בין 50-60 והעומקם בין 10-15 מטר עומק.

כדי להתמודד עם הסיכון, במידה והקרקע היא חולית / כורכר, מתכנן לעתים המהנדס יסוד רדוד בדמות פלטות במידות 120/120/30, בצורה זו העומס מתפזר והסיכון לשקיעה קטן.

כיצד מחזקים את הקומות העליונות לפי תקן 413 :

קיימות מספר שיטות קונסטרוקטביות ליישום תקרה מקשית ע"ג התקרה הקיימת, אך בכל מקרה ההתבססות על התשתית הקיימת יוצרת בעיה של מפתח (מרווח) גדול מדי בקומות החדשות בין עמוד לעמוד. לכן מחברים קורות קשר בין העמודים וכך תולים את הקומות החדשות המתווספות על הקונסטרוקציה החדשה. מעבר לאמור, נדרשת קשירה של אותן קורות קשר במרכז המפתח, הפתרון לסוגיה זו הוא שימוש בפיר המעלית (החדש) כאלמנט חיזוק משמעותי ביותר וקשירתו לקורות החדשות כתחליף לעמוד מרכזי תומך.

בשל הגבלות המבנה הישן נוצרת מורכבות ביצוע מאתגרת במיוחד. לעתים תכופות נעשה שימוש בקורות ברזל (RHS), המתחברים לרלסים ומוסיפים לחיזוק המבנה.

אלמנט נוסף הם קירות ההקשחה שהפכו לסימן ההיכר לתמ"א 38, כאשר אנו רואים חלון שקוע כתוצאה מהוספת אלמנט חיזוקי בדופן הקיר בעזרתו אנו קושרים בין העמודים אותם חיזקנו.

חיזוק מבנים ללא קומת עמודים עפ"י תקן 413:

בניינים רבים כשירים לביצוע פרויקט של תמ"א 38, הן מבחינת המצב הקונסטרוקטיבי, הן מבחינת גילו הכרונולוגי של המבנה, הן מבחינה תכנונית, והן מבחינת כלכליות הפרויקט ליזמים, אך מעבר לאפשרויות התכנון צריך לתת את הדעת לגבי יישום החיזוק ופתרונות החיזוק בטרם ניגשים לשלב התכנון.

באזור גוש דן והסביבה קיימים היום בניינים רבים העומדים בכלל הפרמטרים שציינו מעלה, לרבות מבחן הכלכליות, אך יזמים טובים כלל אינם ניגשים והסיבה היא אחת – העדר פתרון פרקטי לחיזוק המבנה לפי התקן המחייב. אילו רק היו מכירים אותם יזמים את הפתרון המובא להלן כלל לא היו חוששים לגשת לבניינים מסוג זה.

ביסוס גרעין – תמ״א 38/1 – תחת מגבלות ביצוע קובנציונאלי – 2016 :

במרבית הפרויקטים , ביצוע ביסוס לגרעין המרכזי  של הבניין מהווה אתגר לא קטן ואף לפעמים בלתי אפשרי – הקושי נובע ממספר סיבות , ובעיקר הקושי הגדול ל״הכניס״ כלים הנדסיים כגון מכונת קידוח ללב הבניין.

כאמור בבניינים בעלי גרעין חשוף, או קומת עמודים פתוחה, העבודות מתבצעות ביתר קלות, אך כשאין ברירה כל שנותר הוא לחפור את הגרעין, עבודה כירורגית כשלעצמה, ולבצע עיגון בעזרת ברגי  קרקע (עיגון במכונות ידניות)  – קוטר הברגים נקבע ע"י קונסטרוקטור עפ״י טבלת העומסים הנדרשים, בשילוב יציקת פלטת בטון עליונה כמתואר בתרשים מטה. את הפתרון המוצע הוביל וקידם גידי הוד בתאום ובאישורו של יועץ הקרקע. בנוסף קיבל ההליך את אישורו של קונסטרוקטור הפרויקט וכן הליך תאום לפני ביצוע עם החברה המספקת והמתקינה.

*בתמונה – גידי הוד מפקח ומנהל פרויקט עם ברגי הקרקע שהוזמנו במיוחד מגרמניה, ועומדים בתקן 413

לקריאה נוספת: בדיקות הנדסיות בפרויקט תמ"א, חישוב שטחים בפרויקט תמ"א 38