ניתוח תזרים מזומנים ככלי להצלחת העסק שלך

לא פעם אנו נתקלים בחברה טובה ורווחית, בעלת מוצר/שירות איכותי, אופרציה תפעולית לתפארת ושיווק נהדר אשר פושטת את הרגל, אך הכיצד? גורלן של חברות טובות ורבות הוכרע על טהרת תזרים המזומנים. במאמר הנ"ל נגע בחשיבות ובאופן ניהול תזרים מזומנים בחברת בנייה. ובכלל.

העוסקים בתחום הכלכלה והחשבונאות מכירים מונחים כגון: PV, PMT, FV, אשר נלמדים בקורסי מימון והינם חשובים להבנת ערך הכסף ויכולת היוון תזרימי מזומנים. נוסחאות אלו אכן חשובות, אך תפקידו של תזרים מזומנים בפרקטיקה הינו רחב יותר.

ההבדל בין תקציב לתזרים מזומנים

מרבית העסקים מנהלים תקציב ולעיתים לא מייחסים חשיבות מספקת לניהול תזרים מזומנים היות ולשיטתם מדובר באותו הדבר, פחות או יותר. ואכן, ישנם מספר פרמטרים דומים לשני דו"חות אלו, אך יחד עם זאת, תפקידם שונה מאוד. תקציב מהווה אוסף של הכנסות והוצאות ויש לו מספר מטרות. ראשית, תקציב מהווה תכנית פעולה של ארגון וזאת כיוון שהכנסות והוצאות צריכות לנבוע מתוכניות תפעוליות ושיווקיות (לגבי תקציב חברה – יוסבר בהמשך). כמו כן, בסעיפי התקציב נעזרים לצורך תמחור מוצרים/שירותים ומעקב אחרי הוצאות בפועל לעומת תכנון – וכך, לעזור לגלות בעיה תפעולית (כגון: כוח אדם לא יעיל, אובדנים ביצור/ביצוע וכו'). שנית, בדו"ח תקציב מתחשבים בעצם היווצרות זכות להכנסות והתחייבות להוצאות – ללא התייחסות לשאלה האם הכנסה התקבלה או הוצאה שולמה בפועל. לעומת זאת, תזרים מזומנים מטפל בתקבולים ותשלומים ולכן מקנה תמונה פיננסית בזווית שונה לחלוטין.

תזרים מזומנים בתחום יזמות בניה פרוייקטלי וברמת החברה

תזרים מזומנים בחברת בניה חייב להתבצע בשני מישורים: פרוייקט וחברה. תזרים מזומנים לפרוייקט מתבסס, בין היתר, על הנתונים הבאים:

• תכנית מכירות (ביחידות דיור).
• תכנית עלויות (תקציב).
• תחזיות (תחילת בניה, סיום בניה, תחילת שיווק, הון עצמי, פריסת תשלומים, פריסת תקבולים, מועדי תשלום מע"מ וכו').
• מבנה מימוני ואומדן עלויות מימון.
• סעיפים מיוחדים (סטיות, התאמות, שינויים צפויים). זה לא סעיף סל – להיפך, אלה הסעיפים הספציפיים ביותר שנובעים מלימוד מעמיק של נתוני הפרוייקט ומהנסיון האישי של מכין התזרים.

רצוי להכין תזרים מזומנים לפרוייקט עוד בשלב בחינת כדאיותו. הדבר מאפשר להגיע לאומדן סביר של עלויות המימון ומארגן את כל נתוני הפרוייקט בהתאם למתודולוגיה מסודרת שעוזרת להגיע לאומדני עלויות והכנסות מדוייקים יותר. תועלת נוספת מעריכת תזרים מזומנים לפרוייקט בשלב מוקדם ביותר הינה גילוי מוקדם של בעיות צפויות ועדכון התוכניות בהתאם. כמובן, אין להסתפק בעריכה חד פעמית של דו"ח תזרים מזומנים אלא יש לעדכן אותו כל חודש בהתאם לשינויים שחלו בפועל ובתחזיות שנוספו.

רווחת הדעה כי אין חייבים לנהל תזרים מזומנים לפרויקט במידה והינו מלווה ע"י בנק. הדבר רחוק מהמציאות! אף בנק או גוף מימוני אינו מקצה מסגרות אשראי בלתי נגמרת, אלא מעוניין שהפרויקט יביא איתו מכירות ותקבולים בהתאם. בנוסף, גוף מימוני לא מתחייב לחריגות בלתי סופיות בעלויות. אלו נקבעות בהתאם לכללים ברורים שסוכמו מראש. טעויות בניהול תזרים מזומנים עשויות לגרום לבעיות גדולות מאוד וכן לבעיות שרשרת – לקוחות פוטנציאליים מפסיקים לרכוש, לקוחות קיימים דורשים ביטול, קבלנים לא מגיעים לאתר בניה, ספקים לא מספקים סחורה, הבנק דורש פירעון אשראי וכד'). מכאן נובעת הקריטיות בניהול מקצועי של תזרים מזומנים לפרוייקט ע"י גורם מנוסה.

כפי שכבר הזכרתי לעיל, בחברת בניה קיים צורך נוסף, לנהל תזרים מזומנים ברמת החברה (ואם מדובר בקבוצת חברות, אז גם ברמה של הקבוצה כולה) וזאת בנוסף לניהול תזרים מזומנים פרויקטלי. הדבר מוסבר ע"י ההפרדה הקיימת בד"כ בין משאבים אשר הינם ייעודיים לפרויקט ומשאבים כלליים המשרתים את כלל פעילות החברה.

להלן דוגמאות לסעיפים ספציפיים בתזרים מזומנים ברמת החברה

• תקבולי פרוייקטים (לכל פרוייקט בנפרד).
• תקבולים אחרים.
• תשלומי פרוייקטים (לכל פרוייקט בנפרד).
• הוצאות משרד.
• עלויות כ"א כללי (לא משוייך ספציפית לפרוייקטים).
• הוצאות רכבים.
• הוצאות מחשוב.
• הוצאות אדמיניסטרטיביות.
• הוצאות יועצים ובעלי מקצוע (עו"ד, רו"ח וכו').
• הוצאות מיצוב ופרסום תדמיתי.
• מיסים על רווח ברמת החברה.
• ועוד…

הסוגים השונים של דו"חות תזרים מזומנים וההבחנה בניהם

תזרים מזומנים חשבונאי

דו"ח זה נערך במסגרת הכנת דו"חות כספיים של החברה (יחד עם מאזן, דו"ח רווח והפסד וכו') – הדו"ח מציג שינויים בתזרים מזומנים שחלו בעבר ונמדדים בין שתי נקודות בלבד -תחילת תקופה וסוף תקופה. תקן חשבונאות בינלאומי מספר 7 (IAS7) קובע כללים לעריכת הדו"ח. להלן דוגמא פשטנית להמחשת פורמט הדו"ח:

תזרים מזומנים שוטף

דוח זה בוחן את המצב התזרימי נכון ליום מסויים ולטווח של כחודש קדימה. הדו"ח מתבסס בעיקר על נתונים בפועל ועל תחזיות הנובעות מהסכמים, חשבוניות ואסמכתאות אחרות. להלן דוגמא לדו"ח מרכז (כמובן, לכל אחד מהפרמטרים נדרש לנהל רשימות מסודרות):

 רצוי לערוך תזרים שוטף כל יום כדי לבקר את הפעילות השוטפת (בנקים, לקוחות, ספקים וכו') וכדי לתכנן את מדיניות הכספים לטווח קצר.

תזרים מזומנים צפוי

דו"ח זה בוחן את המצב התזרימי לטווח של כשנה עד שנתיים קדימה ומתבסס בעיקר על אומדנים והערכות כך שאינו מתיימר להיות מאוד מדויק. יחד עם זאת, דו"ח תזרים מזומנים זה, הינו החשוב ביותר מכל הסוגים שתוארו לעיל! ומדוע? כיוון והוא מהווה תכנית פיננסית לטווח ארוך אשר צופה בעיות עתידיות ומאפשרת למצוא פתרון הולם בזמן. להלן דוגמא למבנה הדו"ח בחברה אשר יוזמת בניה למגורים:

כמובן, שהדו"ח לעיל מהווה ריכוז נתונים ונדרשת עבודה מעמיקה בהכנת רשימות וטבלאות עזר תוך בקרה ראויה ושיקול דעת מקצועי. בהכנת הדו"ח נדרשים הכישורים הבאים: הבנה מעמיקה בניהול פיננסי בענף בניה, הבנת עולם השיווק בענף הבניה, הבנה במודל מימון בענף בניה, הכרה מעמיקה של נתוני החברה ושל נתוני הפרויקטים ועוד.

כפי שהזכרתי בתחילת המאמר, קיימות דוגמאות רבות לחברות בניה אשר לא הקנו חשיבות מספקת לניהול תזרים מזומנים ומשכך, לפתע כשלו. יש לזכור, כי לא די בעשיית הפעולות הטכניות בלבד, אלא חשוב לנהל את התזרים ממש כפי שמנהלים כל תחום אחר בחברה.

ולסיום מביאים בזאת חלק מהרצאתו של רו"ח גנדי גורביץ' בנושא בחינת תזרים מזומנים של יזמי תמ"א 38.

מתוך השתלמות עורכי דין שערכנו בנושא:

אין להעתיק ו/או לשכפל ו/או להפיץ בכל דרך. כל שימוש מלבד שימוש אישי, יעשה באישור בכתב ע"י אפיקים 38 וכפוף לתקנון האתר.

אין באמור כדי להוות חוות דעת או ייעוץ. האמור לעיל מכיל מידע כללי בלבד וניתן כשירות לאזרח. אין האמור מהווה תחליף לקבלת חוות דעת מקצועית, שכן, יש לבחון כל מקרה לגופו.