המדיניות העירונית העכשווית, שמכתיבה עיריית גבעתיים בכפוף לעקרונות תכנית המתאר, המתהווה בימים אלה ממש, מנסה להשליט סדר ברחבי העיר בזירת ההתחדשות העירונית.
על אף הרצון הטוב של כל הנוגעים בדבר, בדיקה מדויקת ויסודית שביצענו במשרדנו בעבור מס' מיזמי נדל"ן פוטנציאלים, מוכיחה, כי קיימת סתירה מטרידה בין העקרונות המנחים. זה אחר זה מתגלים מיזמי תמ"א 38 ופינוי בינוי בגבעתיים כלא ישימים מעשית ונכשלים במבחן הכלכליות.
ראשית, לנוחות הקוראים – מילון מונחים :
יח"ד : יחידות דיור = דירות מגורים
יח"ת : יחידות תעסוקה = משרדים
יח"מ : יחידות מסחר = חנויות
הליך "עיבוי-בינוי" מכוח תמ"א 38 בגבעתיים : חיזוק הבניין הקיים, הרחבת שטח הדירות הקיימות עד 12 מ"ר ממ"ד ועד 12 מ"ר מרפסת מקורה, תוספת קומות חדשות ובהן דירות עבור היזם והגדלת השטח הציבורי. (*) במשך תקופת הבניה הדיירים ממשיכים להתגורר בדירותיהם. (**) רישיון הבניה באמצעות היתר בניה בוועדה המקומית.
הליך "הריסה ובניה מחדש" מכוח תמ"א 38 בגבעתיים : הריסת הבניין הקיים, בניית בניין חדש במקומו לרבות מרתפי חניה תת קרקעיים. הדירות החדשות שמקבלים הדיירים נותרות בשטחן המקורי. (*) במשך תקופת הבניה הדיירים עוברים לדירות חלופיות. (**) רישיון הבניה באמצעות היתר בניה בוועדה המקומית.
הליך "פינוי-בינוי מתחמי" מכוח חוק פינוי בינוי בגבעתיים : הריסת קבוצת בניינים קיימים ובניית בניינים חדשים במקומם. הדירות החדשות מקבלות 12 מ"ר ממ"ד ו- 12 מ"ר מרפסת. (*) במשך תקופת הבניה הדיירים עוברים לדירות חלופיות. (**) רישיון הבניה באמצעות תב"ע באישור הוועדה המקומית ובאישור הוועדה המחוזית ואח"כ באמצעות היתר בניה בוועדה המקומית.
מכפיל יח"ד : כמות הדירות שניתן לבנות ביחס לכמות הדירות הקיימות.
מכפיל פלדלת : שטח הדירות החדשות ביחס לשטח הדירות הקיימות.
קו בניין תב"עי : המרווח המותר מקו המגרש עד לבניין, זאת מכוח תכנית בניין עיר.
קו בניין תמ"אי : המרווח המותר מקו המגרש עד לבניין, זאת מכוח תמ"א 38.
דוגמאות לסתירות במסמכים המנחים – תמ"א 38 גבעתיים :
דוגמה #1 :
המתחם הבנוי הקיים גובל ברחוב כצנלסון, ובכיווניו האחרים גובל ברחובות צרים.
במתחם מתגוררות כיום 151 משפחות ב-15 בניינים בני למעלה מ- 50 שנה, שגובהם 2 עד 3 קומות מעל קומת הקרקע. משפחות אלה משוועות לחידוש המתחם.
המתחם ששטחו 7.5 דונם ממוקם באזור המכונה בתכנית המתאר "לב העיר" וע"פ עקרונותיה, לרבות התשריט, ניתן לבחור ביישום כל אחד משלושת ההליכים הבאים : "עיבוי-בינוי" או "הריסה ובניה מחדש" מכוח תמ"א 38 או "פינוי בינוי מתחמי".
הליך "עיבוי בינוי" לא בא בחשבון בהסתמך על דו"ח מהנדס בניין, הקובע שהבניינים בנויים מ"חומרים נחותים" שגם אם יקיפו את קירותיהם בקירות חיזוק, הם לא ישרדו רעידת אדמה.
הליך "הריסה ובניה מחדש" מעניק מכפילים לא ריאליים :
עבור הבניינים הגובלים ברחובות המשניים : מכפיל יחה"ד – 1:2, מכפיל פלדלת – 1:2.3. עבור הבניינים הגובלים ברחוב הראשי : מכפיל יח"ד – 1:2.3, מכפיל פלדלת – 1:2.6.
ביודענו שמחיר מכירה למ"ר פלדלת באזור זה בגבעתיים עבור דירה "רגילה" : 25,000 ₪, ועבור דירה "מיוחדת" (גן, דופלקס, פנטהאוז) : 30,000 ₪, קיים ספק רב באשר לרווחיות המיזם בכפוף למגבלות אלה.
הליך "פינוי-בינוי מתחמי" דורש מאתנו לוותר על 50% = 3.75 דונם לטובת צורכי הציבור ובידינו יישארו 3.75 דונם בלבד.
על אף שהתכנית מבטיחה מכפיל יח"ד = 3 ומכפיל פלדלת = 4, היא גם מגבילה אותנו ב- 60 יח"ד לדונם (מדוד בשטח שנותר לאחר ההפקעה). מכאן שניאלץ להסתפק ב- 225 יח"ד בלבד. המכפיל המתקבל במקרה זה = 1:1.49 כמובן אינו ריאלי. התוצאה : במתכונת הקיימת לא יימצא פתרון ל-151 משפחות כנגד רעידות אדמה ו/או כנגד מתקפת טילים.
דוגמה #2 :
המתחם הבנוי הקיים ממוקם סמוך לביה"ס "ברנר". ע"פ תשריט תכנית המתאר המוצעת, הוא מיועד להליך "פינוי-בינוי מתחמי" בלבד. כיום מתגוררות 94 משפחות במתחם ששטחו 6 דונם. הפקעה בשיעור 50% ובסך 3 דונם תותיר בידינו 3 דונם בלבד. מגבלת 60 יח"ד לדונם תיתן – 180 יח"ד, דהיינו מכפיל – 1.9. שוב : מכפיל לא ריאלי. על אף שהמתחם מיועד ל"פינוי-בינוי בדגש מגורים", מצאנו כי ניתן לקבל פיצוי עבור 102 יחה"ד (שלא נקבל במסגרת מכפיל יח"ד המובטח – 1:3), שטחי מסחר ותעסוקה. אלא שעל אף הרצון הטוב, ידוע היטב כי מחיר מכירה למ"ר באזור לשטחי תעסוקה ומסחר עומד על מחצית ממחיר מכירה למ"ר מגורים. כלומר : ע"מ ליהנות מערך שווה ל- 102 יח"ד שלא נקבל, נזדקק ל- 204 יח"ת (משרדים) ויח"מ (חנויות). גם אם ננצל את גובה הקומות המותר לא נצליח ליישם זאת. כאן ראוי לציין, כי מתוך 3 דונם שנותרים למגורים, 1.5 דונם מיועדים לשטח ירוק חופשי מבינוי. עובדה זו מקשה עוד יותר על המשימה שגם כך בלתי אפשרית בעליל.
דוגמה #3 :
לפנינו שלישיית מגרשים בשולי העיר המערביים, הכלולים בגבעת רמב"ם. בדיקה יעילה תראה שבהם 38 יח"ד ב- 1.7 דונם סה"כ. כאן עקרונות המדיניות מחייבים הליך "פינוי-בינוי מתחמי" בלבד. תנאי הסף הוא שטח קרקע מינימאלי = 4 דונם. 50% מופקעים לטובת צרכי הציבור. אנו נותרים עם 2 דונם בלבד. סה"כ כמות דירות קיימות = 90, סה"כ כמות דירות חדשות = 120. ברור לכולנו כי מכפיל יח"ד בסך : 1.33 אינו ישים.
גם כאן נותרים הדיירים ללא פתרון, מכיוון שעקרונות התכנית לא מספקים אפשרויות בחירה נוספות.
דוגמה #4 :
ברחוב טייבר, במגרש הקטן מ- 480 מ"ר, ניתנת זכות הבחירה בין הליך "עיבוי-בינוי" לבין הליך "הריסה ובניה מחדש". הליך "הריסה ובניה מחדש" אינו מתאפשר כאן בגלל השטח הקומתי המצומצם המותר לבניה וגם בגלל המגבלה בגובה הבניין : 7 קומות (כולל קומת קרקע וקומת פנטהאוז), היות שכבר היום גובה הבניין הקיים = קרקע + 4 קומות מלאות. כך שהאופציה היחידה העומדת בפנינו היא הליך "עיבוי-בינוי". אלא שגם כאן המציאות החדשה טופחת על פנינו. ע"פ העקרונות החדשים לא ניתן לבנות תוספת ממ"דים מעבר לקווי הבניין התב"עיים. הוראה זו מותירה את כל יחה"ד הקיימות ללא אפשרות לקבל פתרון מיגון נגד טילים. גם אם יסכימו כל הדיירים הקיימים לקבל תוספת מרפסת בסך 6 מ"ר כ"א, הרי שגם היזם אינו "חוגג" כאן. עליו חלה המגבלה במכפיל יחה"ד בסך 1.5. התוצאה : בניין זה יישאר במצבו הבלוי והעגום הנוכחי ללא תקוה הנראית באופק.
לסיכום : אין די ברצון טוב של הרשות המקומית, אלא עליה גם לגבש מדיניות עירונית שעקרונותיה "יעבדו", לא יסתרו זה את זה ויאפשרו פעילות נדל"נית בעיר לרווחת כלל תושביה.
אדריכלית עדנה מור הינה יו"ר איגוד האדריכלים ומתכנני הערים ב"ארגון המהנדסים והאדריכלים העצמאיים בישראל" ובעלת משרד "עדנה מור – אדריכלות ובינוי ערים".
אלי זאנה מיזמות אל מאיר כמי שעוסק בקידום פרויקטים בגבעתיים גר בגבעתיים ומאוד אכפת לי מהעיר מבין מאוד את חשיבות התשתיות ובניהם גנים בתי ספר ביובים כבישים חניות גינות ועוד וזו עיר אכותית עם תושבים אכותים הגיע הזמן שנבין שאי אפשר לחיות בבנינים כמו בעזה יש הרבה בנינים ישנים מאוד ולכן אני בעד הריסה ובניה ונכון צריך למצא את השביל הטוב לכולם לדירים לקבל דירות חדשות +מרפסת שמש חניה מעלית עם בטחון מפני רעידת אדמה וטילים בכפוף לפתרון תשתיות .אני ממליץ לנצל תשתיות שזה כולל פיתוח כבישים .הפיכת חלק מהכבישים לדו סיטרי בניית מנהרות חניה .הרחבת הפניות בכבישים בניה קומות או מבנים לטובת הציבור אפשר לנצל עם יזמים על ידי אישור זכויות בניה ליזם כולנו וכך כולם ירויחו זוהי הזדמנות נדלנית לגבעתיים להתפתח צריך לחשוב ברחב לא בצר ולחשוב על עוד עשרות שנים קדימה
כתושבת גבעתיים וכעוסקת בתחום הנדלן לדעתי רק תמא 38/1 יהיה אפשרי מה דעתך?
אתי היקרה, הצרה היא שכשתרצי ליישם הליך עיבוי-בינוי בבניין שלך, תגלי שלא ניתן להוסיף ממ"דים בתחום קווי הבניין התב"עיים וגם לא מרפסות ב- 40% הקלה כי קו החזית שלך בנוי מחוץ לקווי הבניין התב"עיים ובכך ייגנז חלום הבניה.
"התוצאה : במתכונת הקיימת לא יימצא פתרון ל-151 משפחות כנגד רעידות אדמה ו/או כנגד מתקפת טילים."
עוד תוצאה, היא שבמידה והפרויקטים כן יצאו לפועל
לא ימצא להם פתרון לצרכי ציבור, משמע, אין גני ילדים אין בתי ספר אין גינות.
למתכנן היקר, שלום רב, דבריך אינם מדויקים. במשרדנו מתוכנן כיום מתחם פינוי-בינוי בסמוך לבי"ס. הצענו ע"ח המגרשים שלנו להקים כיתות נוספות לביה"ס, גני ילדים וכדומה, ועדיין אין ודאות בתכנון הכולל.
טור מעניין עדנה. האם תוכלי בבקשה לצרף איזשהו תחשיב המסביר מדוע המיזם איננו כלכלי?
שימי לב להנחות בסיס בתמא 38/2, הנראות כפרה קדושה המובנה מאליה (ממש לא רק אצלכם בגבעתיים, אלא בכלל, בכל ישראל). האמנם?
"במשך תקופת הבניה הדיירים עוברים לדירות חלופיות" (אני מנחש על חשבונך היזם)
למה בעצם? אין ספק שזה משהו שהדיירים רוצים, אבל אם אין ברירה אז אין ברירה. יתכבדו הדיירים וישכרו, כן כן, על חשבונם, דירה חילופית במשך שנתיים-שלוש – תקופת הבנייה. כן, זה יעלה להם כסף. ליבי ליבי. גם כל מי שמשפץ דירה (ותמא זה סוג של שיפוץ דירה) נדרש להוציא, מכיסו הפרטי, לפחות 100 אלש"ח.
לכן מעניין אותי לראות חישוב שלכם, עם שורה נפרדת למרכיב מימון אלמנט שלחלוטין איננו חיוני!!!, בדמות מימון השכ"ד לזמן הבנייה. זה די הרבה כסף, שיוצא מהכיס שלך היזם, במזומן, בשלב מוקדם יחסית.
להערכתי מיזמים המתוארים כיום כלא כלכליים "פתאם" כן יהפכו לכלכליים, בניכוי מרכיב לא חיוני זה. נכון, הרווח למשקיעים המשכירים או ליורשים של הדיירים הקשישים יקטן. אסון. דמעות חונקות את גרוני.
בבחירה בין חוסר נחת זמני והקטנת כדאיות בטווח הקצר לבין טובת העיר בטווח הארוך? לדעתי אין שאלה בכלל.
יתכבדו הדיירים ויחליטו מה הם מעדיפים. להמשיך לגור במבנים מתפוררים, או להרוויח קצת פחות (ולא, אף אחד לא מתנדב לשלם 100-200 אלשח ככה סתם, אבל פעם ב 50 שנה זו נראית הוצאת בלאי די סבירה). בחירה שלהם. אני לא מחליט עבורם
אדריכלית נכבדה
את יותר ממוזמנת להציע הצעה משצד אחד תאפשר התחדשות עירונית באחד מהמסלולים , אך מצד שני לא תפגע בתושבים האחרים של גבעתיים ע"י הפיכת העיר השנייה בצפיפותה במדינה למספר 1 בתחום . מה עם פתרונות תחבורה ? חינוך ? ביוב ? שטחי מסחר ? רפואה ?
או שלשיטתך בוא נחדש כמה שיותר . והתושבים הקיימים עם הארנונה הכי גבוהה בארץ יסבלו מצפיפות יותר גדולה , מה שכבר היום היא בלתי נסבלת .
תושב גבעתיים יקר, ניתן לאמץ את האסטרטגיה התל אביבית ולתת פתרונות מניחים את הדעת ולא להותיר את כל התושבים בבניינים מטים לנפול ללא הגנה נגד רעידות אדמה ונגד מתקפת טילים.
לדעתי גבעתיים לא מעונינת להוסיף תושבים לעיר.!!! אפשר בהחלט להבין זאת.
במקום לומר זאת בפירוש, דבר שיעורר התנגדויות וכעס של התושבים שאמורים להשתדרג.
קובעים מדיניות שלא נותנת כלכליות לפרויקטים כאלה.
יש עוד רשויות שהלכו בדרך זו . נס ציונה לדוגמה
בנימין, שלום רב, על פניו נראה, שאכן כוונת העירייה היא לצמצם את תוספת יחה"ד בעיר למינימום האפשרי. כבר נאמר בכנסים בגבעתיים כי היה עדיף הליך עיבוי-בינוי המוסיף פחות יח"ד על הליך הריסה ובניה מחדש. הצרה תתגלה במלוא עוצמתה אם חס וחלילה נחווה באזור רעידת אדמה או מתקפת טילים שיגרמו לנזק בנפש ואז יחפשו את האשמים.
Leave a Reply
Want to join the discussion?Feel free to contribute!